בנים בנות

לכאורה, כאשר כרת הקב"ה ברית עם עם ישראל, וניתנה התורה לעם ישראל, הרי שה"ברית" כוללת מחוייבות מצד עם ישראל לשמירת התורה. כל התורה.
האם כל יחיד ויחיד חייב על פי הברית לשמור את התורה על כל הכתוב בה? לא מדוייק. לדוגמא: אם אינני כהן, כל המצוות הקשורות לכהנים בלבד- אינן נוגעות לי אישית, ואינני מחוייב לשמור אותן. אישית, כמובן. נשים אינן חייבות, ואף אינן רשאיות, כמוני, שאינני כהן, לעבוד את העבודה בבית המקדש. כך קבע הקב"ה. ("בני אהרן" ולא "בנות אהרן"* "והזר הקרב- יומת").
אם אינני מלך, כל המצוות המיוחדות למלך (כתיבת ספר תורה מיוחד בגלל היותו מלך, לדוגמא) אינן נוגעות לי, אישית, וכו' וכו'.
יש מצוות מיוחדות לאיש, ויש מצוות מיוחדות לאשה. כך קבע הקב"ה.
יש מצוות מהן פטורה האשה, לדוגמא, בגלל היותן "מצות עשה שהזמן גרמן". יש מצוות אחרות, שהתורה גילתה לנו על כל מצווה ומצווה שאשה פטורה ממנה.
אנו אוהבים להבין "למה". זה נותן תחושה של קשר עמוק יותר. אנו שואלים "למה הקב"ה פטר נשים מכל כך הרבה מצוות?" התשובות שיתנו לנו חכמי ישראל, הינן טובות ומחכימות, ולא שייך הביטוי "הן נכונות" או "הן אינן נכונות".
התפקיד הגדול של האדם עלי אדמות, הוא- להתקרב אל הבורא, הקב"ה. כיצד מתקרבים אל הבורא? על ידי שמירת התורה ומצוותיה.
הרב קוק, בחיבורו "עולת ראי"ה" לסידור התפילה, בברכות השחר ("שלא עשני אשה" ו"שעשני כרצונו") מסביר כי האיש, הינו בעל אופי "פועל", בעל דחפים חזקים, אנרגיות "מתפרצות", ומצוות התורה הרבות המוטלות עליו, מכוונות אותו לקרבה אל הבורא. ואילו הנשים, הן בעלות "דחפים" חלשים יותר. כדי להגיע לקרבת הבורא, אין הן זקוקות למערכת גדולה כ"כ של מצוות כמו הגבר.
נשים אינן חייבות ללמוד "תורה לשמה". הן חייבות ללמוד כדי לדעת מה ואיך לקיים, ובמה להאמין וכו'. לכן, החיבורים המונומנטליים של התורה שבע"פ, כמו המשנה והגמרא, וכל הספרות העוסקת בלימודם ובפסיקת ההלכה- הינה ספרות גברית לחלוטין. ולכן גם גברים הם פוסקי ההלכה. מה שאת קוראת "רבנים".