בן שהחליט להתנתק מהוריו

ב"ה


ברכה ושלום.


אין אני בקיא בפרטי המקרה .
לכן אכתוב באופן כללי.
יש להתקדם בכמה מישורים במקביל.
1)תבדקו מה הסיבות לריחוק שלו ואז תדעו כיצד לטפל בהתאם לסיבות.
יכולות להיות הרבה סיבות כגון שהאמא כתבה צוואה ושאת כספה ורכושה היא לא מיעדת לו ולכן הוא כועס.או שמא הקשרים שלו עם אמא לא היו טובים כלל ולא משנה מה הרקע לזה. וכדומה.
2) כדאי לפנות לרב שאתם יודעים שיש לו השפעה עליו ושאותו רב בחכמתו "יטלטל" אתו וינער אותו וינסה לדבר על ליבו וירכך אותו וכדומה.
3)יתכן שאתם מזעיפים לו פנים ורומזים לו כל הזמן רמיזות עוקצניות על כך שהנטל הוא על הכתפיים שלכם.
והוא נרמז מזה ונפגע .ולכן כדאי אולי לשנות טקטיקה ובאופן פנימי אתם תפנימו את העיניין הזה שאתם מקיימים מצווה ונושאים לבד בעול .ואל תשוחחו איתו על זה יותר אלא תדברו על דברים אחרים ותאירו לו פנים בהזדמנות הראשונה שתווצר ותכבדו אותו ותקרבו אותו בעבותות של חן וחיבה בלי לצפות לתמורה שהוא ישא בעול. אהבה וחיבה נטו.
4)כהמשך לסעיף הקודם אל תחששו ליזום פעולות של קירוב כגון לשלוח לו איגרת ברכה ליום הולדת או לכל מאורע אחר שקשור אליו .וכן לפני כל חג לשלוח לו זר פרחים עם ברכה כתובה ולפני שבת לשלול מייל או להתקשר ולאחל לו שבת שלום. וכל הדברים הקטנים האלו הם בסופו של דבר מהווים גשר לקשר שילך וירקם לאט לאט בלי לחץ מפני שמתוך המעשים עצמם נמשכים הלבבות. ו" אשרי הגפרור שנלדק והצית לבבות..."


בהצלחה,


עוזיאל