בלבולים בדרך..

בס"ד


שלום לך,

השאלה שלך יפה וחשובה מאוד, ואני מאוד מבין את הבלבול שאת נתונה בו. הדברים שלך משקפים היטב את המצב שלנו היום, שבו יש לנו המון מידע והמון כיוונים, גם בחיים החומריים וגם בחיים הרוחניים, עד שקשה לנו למצוא את דרכנו בתוכם.

ראי, ישנה אגדה מופלאה שמובאת בגמרא (סוף מסכת תענית):

"עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר: ´ואמר ביום ההוא: הנה א-להינו זה קוינו לו ויושיענו וכו´".

האגדה הזו כמובן אינה כפשוטה, כי הקב"ה אינו "יושב" ואי אפשר "להצביע עליו" וכו´. אבל היו שלמדו ממנה רעיון חשוב שנוגע לענייננו.

אם כל הצדיקים נמצאים ב"מחול", כלומר במעגל, והקב"ה נמצא כביכול במרכז, הרי שכל אחד "רואה" את הקב"ה בצורה קצת אחרת, כי כל אחד מסתכל מזוית אחרת. ועם זאת, בסופו של דבר כולם רואים את ה´, ולא שכל אחד רואה משהו אחר.

לאור ההסבר הזה אפשר להבין, שכל השיטות הרוחניות שבתוך היהדות, למרות ההבדלים ביניהן, בסופו של דבר מכוונות לאותו דבר. לפחות 95% מהדברים מוסכמים על כולם: כולם מסכימים על האמונה בה´, על י"ג העיקרים, על תרי"ג המצוות, על חשיבות לימוד התורה, התפילה וגמילות החסדים, על אהבת ישראל, על כך שצריך לעבוד את ה´ בשמחה, על חשיבות בניין הבית והמשפחה, על הצורך בתיקון המידות, על קדושתה של ארץ ישראל, על האמונה בגאולה וכו´. ההבדלים בין השיטות הם הרבה הבדלים של סגנון, או לכל היותר הבדלים במשקל היחסי שנותנים לדברים שונים. למשל החרדים הליטאים שמים דגש חזק מאוד על ערך לימוד התורה והדקדוק במצוות, חסידי ברסלב – על התפילה והקשר עם ה´, תלמידי הרב קוק – על יישוב הארץ ו"תיקון עולם במלכות ה´", וכו´. מההבדלים האלה נובעים הרבה הבדלים מעשיים, שגורמים לנו לחשוב לפעמים כאילו יש כאן "עמים" שונים, אבל אם נבחן את הדברים לעומק נראה שבשורשי הדברים כמעט ואין שום מחלוקות. למשל: גם הציבור החרדי וגם הציבור הדתי-לאומי מסכימים שיש חשיבות להשפיע על עם ישראל להתקרב לתורה, ומאידך מסכימים שיש חשיבות שלא להיות מושפעים לרעה בעצמנו* אלא שכל אחד מהציבורים נוטה יותר כלפי אחד הצדדים האלה. לכן ברור שהמחלוקת הזו היא יותר טקטית ולא כ"כ מהותית (מה שלא מפריע לה להיות קשה ונוקבת...)

נראה לי שההבנה הזו יכולה לעזור לנו להיות הרבה יותר רגועים, ולהבין שאנחנו לא נמצאים בתוך "ג´ונגל" של דעות והשקפות, אלא שלכל הדעות יש שורש אחד, וההבדלים הם רק בפרטים. לכן גם השאלה איזו דרך לבחור לעצמנו (ואם בכלל לבחור דרך מסויימת, או לקחת מכל הדרכים) אינה שאלה של חיים ומוות, כי בכל הדרכים אפשר להתקרב לה´. מסופר על בחור ישיבה ששאל את הרב יעקב ישראל קנייבסקי (מגדולי הדור החרדים, נפטר לפני כ-20 שנה), באיזו דרך ללמוד גמרא. אמר לו הרב קנייבסקי: "זה לא משנה. איך שלא תלמד, אם תלמד ברצינות ובהתמדה – תצליח".

אני ממליץ לך לעשות שני דברים: דבר ראשון – להגדיר את השאלות. אם יש דברים שלא ברורים לך, אל תדחיקי אותם אלא להיפך: תשתדלי שיהיה ברור לך מה לא ברור לך... אין מה להיבהל או להילחץ מזה: כל החיים שלנו בנויים משאלות, שלאט לאט אנחנו מוצאים להן תשובות, ואז אנחנו מתקדמים לשאלות חדשות ומחפשים גם להן תשובות, וחוזר חלילה, וכך אנו מתקדמים.

הדבר השני הוא באמת – להתחיל לברר וללמוד! יש היום הרבה ספרים טובים (אם תרצי – כתבי לי מה פחות או יותר את מחפשת ואשתדל להמליץ לך). באתר שלנו יש תשובות ומאמרים במגוון גדול של נושאים, ואם יש נושא שחשוב לך ואת לא מוצאת אותו – תמיד אפשר בשמחה לחזור ולשאול. כמעט בכל מקום יש גם שיעורים של רבנים ורבניות בהרבה תחומים. אם במדרשה שלמדת בה יש איזו רבנית שהתחברת אליה, יתכן שכדאי לחזור ולהיות איתה בקשר כדי שתכוון ותדריך אותך. אם יש לך חברה שמתעניינת גם כן בנושאים האלה, כדאי לכן ללמוד ולברר דברים ביחד, וזה מאוד עוזר ומפרה. נראה לי שאם תשקיעי בלימוד ובבירור, תגלי את העומק ואת היופי בחיים בכלל ובחיים הרוחניים בפרט, וגם תתחילי לאט לאט לזהות למה את מתחברת יותר ומה הכיוון האישי שלך מבין הדרכים השונות. וכמו כל דבר – כדאי מאוד להתפלל לה´ שיעזור לך לברר ולמצוא את מה שאת מחפשת, ויכוון אותך לדרך הנכונה.


יהי רצון שתזכי למצוא את הדרך שלך, ושיהיו לך חיים טובים ושמחים. אם את רוצה להמשיך לשתף אותנו או לשאול בעניינים אחרים, תוכלי בשמחה לפנות אלינו שוב או אלי למייל.

כל טוב,

יוסף
yosefrez@gmail.com