בית המקדש,לשון הרע,גאווה פנימית

ב"ה

שלומות,

הרעיון המרכזי הטמון במעשה הקרובנות הוא הנכונות שלנו להקריב מעצמנו תמורת האמונות שלנו, תמורת הדברים בהם אנו מאמינים .
רק במצבים אלה ניתן לקיים עולם שערכים מובילים אותו.
כך בימינו אנו מוכנים "להקריב" תמורת המדינה והארץ, ערכים של חופש ושיוויון, ועוד. לכן, אני מרגיש שענין הקורבנות מהווה ביטוי לנכונתנו "להקריב" מעצמנו.

לשון הרע מהווה ביטוי לשאיפה של חברה להיות "נקיה" יותר. חברה זו לא מגדירה אלימות רק בשעה בה מרימים ידיים אלה גם בשלבים המקדמיים.
אין להסתכל על עניינים אלה על פי כלל המשחק הנהוגים בימינו. עלינו לבחון אותם על פי האידיאל האלוקי. על פי איך שהעולם צריך להיות. לא על פי איך שהוא כרגע.
לא לוותר.
ניתן לבנות עולם בו תרבות התדיבור אחרת.
זה ישנה את היחס שלנו לאחר אולם מעל לכל זה ישנה את היחס שלנו לעצמנו.
ההבדל בין לשון הרע לרכילות הוא ההבדל בין אמירה שבסיסה אמת לאמירה שכולה שקר.
בנוגע לשאלתך השלישית, אני מציע לך לקרוא בעיון רב שני ספרים:

התורה השמשמחת, סיפור חייו של ר' שלמה זלמן אויערבך
, ואיש צדיק היה על תולדות חייו של ר' אריה לוין. אני בטוח שהם ילמדו אותך מה היא ענווה.


כל טוב,

שי