ביקור בכותל - צריך קריעה?

ב"ה


ברכה ושלום.

הרואה את הכותל בלבד לא קורע אבל מי שרואה את מקום המקדש (בא מלמעלה מכיעוון הרובע היהודי).

אני מעתיק לך את ההלכות מספרו של הרב מרדכי אליהו שליט"א "הלכות חגים".
א.
הרואה את מקום המקדש - בידי הישמעאלים צריך לומר: "בית קדשנו ותפארתינו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה" וקורע בגדו כמו אבל. ואומר בלי שם ומלכות "ברוך דיין אמת כי כל משפטיו צדק ואמת וכו'". ומשתחוה ואומר אחר כך "מזמור לאסף".\ תהילים עט עד סוף המזמור \.

ב.
כשרואה את שער הרחמים אומר "טבעו בארץ שעריה". משרואה את כיפת הזהב קורע ואין צריך שיראה את קרקע העזרה. ואם הזדמן שרואה רק את הכותל ולא ראה כלל את מקום המקדש - אין צריך לקרוע.

ג.
אם עברו שלושים יום שלא ראה את המסגדים הבנוים על מקום המקדש שנמצאים בידי הישמעאלים - חוזר וקורע.

ד.
מי שגר בירושלים אינו חייב לקרוע.\ שו"ע תקסא סע' ב והחונים עליו משנ"ב יז וכה"ח כז \.

ה.
הבא בשבת - אינו קורע. אם בא פעם נוספת תוך שלושים יום - אינו קורע. נהגו שהבא ביום שישי אחר חצות או בר"ח או בחול המועד - אינו קורע, ואפשר להקל בכגון זה.\ מנהגי ירושלים. ועיין שו"ע תקסא סע' ב, ה והחונים עליו \.

ו.
מהדין אם הרואים חסים על בגדיהם יכולים להחליף חולצות ביניהם דהיינו שאחד קורע ומעביר את החולצה הקרועה לאחר והוא לובשה ומוסיף בה קרע. ואין זו הדרך הראויה, שראוי לאדם להיות מצר על חורבן ירושלים ולהתאבל ולהתאונן עליה, כי כדאי הוא בית אלוהינו לאבד עליו חולצה אחת. ונהגו לקרוע בגד אחד בלבד - החולצה,\ וגם לאבלים שנוהגים לקרוע את המעיל כאן נהגו לקרוע רק את החולצה \. וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.

ז.
הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר "ערי קדשך היו מדבר" וקורע ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמו מן הצופים לירושלים.

ח.
עיר מערי יהודה המיושבת בגויים ושולטים שם ישמעאלים וחיילי צה"ל אינם יכולים להכנס אליה - נקראת "חרבה", והרואה אותה - קורע.\ משנ"ב ס"ק ב וכה"ח ס"ק ד \. "



בברכה,


עוזיאל

.