בינו לבינה

שלום וברכה

הנושא בו אתה דן הוא מאוד רגיש ומאוד עדין. בעיקרו של דבר הכל תלוי בהתנהלות שלכם האחד עם השני, וצריך לפעול בעדינות גדולה.
שני הדברים חשובים: גם הקשר שלך איתה וגם (להבדיל) הקשר שלך עם ריבונו של עולם. לאחר 4 שנים של היכרות צריך כמובן לשאוף ששני הקשרים לא רק שלא יפגעו האחד בשני אלא שהם יעצימו אחד את השני. העובדה שאתה מצליח להתחזק – היא חשובה מאוד, ואל תרפה ממנה* העובדה שאתה מנסה להעביר לה את התחושה כי התחזקות זו אינה נועדה לבוא על חשבונה, ולהפך – הדבר יכניס לתוך החיים שלכם ממד של קדושה וטהרה – היא חשובה מאוד, ואל תרפה ממנה. דברו על כך, והבהר לה את עולמך, ובד בבד נסה לצאת מגדרך כדי לעשות דברים שאולי סתם כך לא היית עושה, אולם הם ינסו לשכנע אותה שהקשר ביניכם הוא עמוק מאוד.
במקביל, בשלב הזה בו אתם נמצאים, וכמובן אם אתם מתכוונים לקשור קשר ארוך טווח ולבנות בית בישראל – כל עוד אתם ביחד אתה צריך להתחשב גם בשיקול שלא להחמיר בדברים שאין חובה בהם. למשל, טוב מאוד להכריע שלא ללכת למקומות שפתוחים בשבת (וזו הזדמנות לקרוא שוב ושוב להעדיף מקומות שסגורים בשבת, ראה http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=48867.) אולם אם זה עומד מול היכולת שלכם לרכוש אמון האחד לשני – צריך לשקול שוב.

הפחד מפני חתונה ברור. בד בבד, לאחר ארבע שנים לא תלמדו עוד הרבה דברים חדשים האחד על השני. לכן נקודת המוצא יכולה בהחלט להיות שהגיע הזמן.
אין לי דרך לדעת אם אתם זיווג. את התשובה רק אתם יכולים לומר לעצמכם. דבר קטן אחד אפשר לומר, וזה שאם אתם מצליחים לקיים את הקשר ביניכם על אף חילוקי הדעות הקשים – זה סימן טוב מאוד.

כל טוב ובהצלחה. שמחונו בשמחות