שאלה
שלום וברכה !
יש לי חבר כבר שנתיים ואנחנו חברים וב"ה אנחנו מסתדרים.
הבעיה היא שעכשיו התחזקתי ואני רוצה לשמור נגיעה וקצת קשה לנו, בעיקר לבחור.
אני מבינה את הבעיה ואנ יודעת שהיא גם בי שאולי אנחנו רגילים למגע,למרות שבהתחלה שמרנו נגיעה.
האמת היא שלאחרונה נסחפנו יותר מדי ולכן החלטתי לשים לזה סוף ולהיפרד למרות שאני רוצה אותו בתור בעל אני מעדיפה להיפרד ולא להחטיא אותו חלילה שוב.
הבעיה היא שנפרדנו הרבה פעמים ושוב חזרנו ואני לא יודעת אני רוצה אותו בתור בעל אך לא רוצה להחטיאו??
הוא בערך בן 20 וגם אני ולהתחתן עכשיו זה לא כל כך אפשרי מבחינת המידות. ומאוד הייתי רוצה שהוא ישתפר במידותיו אך הוא בכלל לא רוצה.
האמת היא שהוא חיזק אותי ועכשיו אני צריכה לחזק אותו?
מורי בבקשה אם תוכלו לענות לי אני ממש אובדת עצות.
המון תודות על ההקשבה והאכפתיות.
תשובה
שלום רב!
ראשית רציתי לברך את הרצון שלך להתחזק ולהתרומם מן המקום בו את נמצאת.
לפני שאענה לשאלתך אציין מספר דברים כלליים בנוגע לאופן שבו קשר אמור להיבנות.
אהבה היא דבר נפלא. אהבה היא כוח עצום שיכול להתפתח בין שני אנשים. אהבה היא עוצמה שהולכת ומתגברת אם יודעים כיצד להשתמש בה.לכן כדי להתחיל קשר נכון צריך מספר דברים חשובים:
1. שני הצדדים שבקשר צריכים בגרות נפשית.
בני הזוג צריכים עוד קודם שנפגשים לברר מספר שאלות. מי אני? אילו מידות ותכונות יש לי ומה אני רוצה לעשות בחיי? מה אני צריך/כה עוד בחיי, כדי להגיע ליעדים שהצבתי לעצמי?וכו'. לאחר בירור שאלות יסודיות אלו ועוד שאלות דומות להן יש מקום לחשוב על בניית קשר.
2. לפני שמתחילים צריכה להיות החלטה ברורה שעכשיו הקשר שמתחיל הוא רציני ולמטרת חתונה בלבד. אין הכוונה שעם הראשון שנפגשים מתחתנים. אלא להשקיע מאמץ עם מי שאני נפגש, כאילו הוא יהיה בן הזוג שלי.וגם אם לא מצליחים בפעם הראשונה הכיוון הוא זה שצריך להיות ברור.
3.לדעת שאהבת אמת היא אהבה שאינה תלויה בדבר.
בכל קשר יש את הצד הנפשי והגופני. לפני החתונה אנו מבררים יחד האם יש בינינו בסיס נפשי מתאים לחיים משותפים. לא צריך אהבה בכל העוצמה אלא התחלה למשהו שיכול להתפתח. את הצד הגופני שומרים לשלב מאוחר יותר.
המגע יכול לקרב ברגע שזקוקים לו . אמנם כאשר הוא מגיע לפני הזמן, הוא עשוי לבלבל. ישנה הרגשה דמיונית של אהבה עצומה.שיקול הדעת עובד על פי דברים שנראים לנו כאמיתיים, למרות שהם בעצם לא. לפעמים מרגישים שמשהו לא בסדר ולא נכון, אבל החיבוק שכבר הפך להרגל משכיח הכל. ומה שקורה בעצם האהבה הופכת ליהיות תלויה בדבר.
ההמשך הכמעט ודאי של אהבה כזו היא לצערי, "שבטל דבר -בטלה אהבה".
4.אהבה לא יכולה להישאר במקום. לכן קשר שלא למטרה רצינית ואינו עוצר בגבול הנגיעה יכול להגיע לשני מקומות:
1.חציית גבולות בנושא הנגיעה עד המקום שמישהו מחליט שזה יותר מדי בשבילו.
2.פרידות חוזרות ונשנות במהלך הקשר מתוך רצון לשרוד את התקופה עד החתונה (אם תהיה).
אני שומע מדברייך עד כמה את רוצה לא לפגוע בחבר שלך וזו באמת אהבה! את מוכנה לקחת אחריות גם אם זה לא הכי פשוט, וזה מוכיח על בגרות. אני לא בטוח אם תצליחי לחזק את חברך בזמן זה, כי קשה לשנות כוחו של הרגל. לכן מה שאני ממליץ לך כעת, גם אם זה מאוד קשה הוא לנתק את הקשר. לקחת עוד קצת זמן לחשוב על חייך. לחשוב מחוץ לקשר, האם זה באמת האדם שהיית רוצה להתחתן איתו? וברגע שתרגישי מספיק מוכנה להתחיל מחדש.
אם הקשר ביניכם היה אמיתי הוא ימשיך גם בשלב מאוחר יותר. ואם לא, תתחילי משהו חדש עם כל הניסיון שכבר צברת לעצמך.
אני מאחל לך הרבה הצלחה ומקווה שתהיי חזקה על מנת לעשות את הצעד הנכון בשבילך ובשביל חברך.
בהצלחה רבה
ברק
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם