בינו לבינה (חבר שמתרחק מהדת)

שלום רב!
ראשית, רציתי לציין שלא ממש הבנתי את משמעות הכותרת שנתת לשאלה ("בינו לבינה"). האם זה קשור להתרחקות חברך בעניין זה מהדת? או שהתקרבות אליו מצדך עלולה לכלול בעיות מסוג זה?
שנית, רציתי לומר לך שאני מעריך את האכפתיות והדאגה שלך לחברך. בעיני זו חברות אמיתית.

קשה לי לענות על שאלה כזאת בהתכתבות. אני לא מכיר לא את "הדמויות הפועלות" ולא את הפרטים. אנסה לתת בכל זאת חומר למחשבה.
לא תמיד מי שנראה לנו "בסדר", לובש ציצית, מניח תפילין, שומר שבת וכ', הוא גם שלם בפנימיותו עם התורה והמצוות. כנראה שחברך לא זרק את הכל ברגע וזה רק סופו של תהליך שכבר זמן רב התבשל בתוכו. אם תוכל לגרום לו לדבר על הדברים, יתכן שתגלה עוד כמה דברים שלא ידעת... אדם יכול להתרחק מהדת כי הוא מרגיש שאינה נוגעת בנפשו ורק מכבידה עליו במצוות ואיסורים, אולי לחברך יש שאלות קשות באמונה, ואולי, אפילו הערה צינית מעליבה של חבר, מורה או רב, התחילה את הסדק הראשון (אני מכיר גם מקרה כזה).
כמובן שישנה גם אפשרות של התרחקות "סתם", ללא מחשבה רבה. מעין רפיון שכל אחד מאיתנו עלול לחוות לעיתים. לא כולם חזקים מספיק להתמודד אפילו עם "משברונים" קטנים שכאלה.
אולי כדאי שתתייעץ עם רב, או כל אדם בעל ניסיון שאתה סומך עליו בעניין זה (כדאי גם שיכיר אותך ואת החבר שלך).
אבל, חשוב לי לומר לך שבכל מקרה, גם אם אתה לא מרגיש שאתה משפיע עליו: א. השמירה שלך על החברות משפיעה גם באופנים שאתה לא מודע להם. ב. עצם החברות שלכם , יש לה ערך בפני עצמה, כדברי חז"ל לגבי דורו של אחאב (ח"ו, לא שאני משווה...!): "דורו של אחאב כלן עובדי עבודת כוכבים היו וע"י שלא היו בהן דילטורין היו יוצאין למלחמה ונוצחין" (מדרש רבה ויקרא פרשה כו פסקה ב). ג. אני בטוח שהמשך החברות שלכם תועיל ותוסיף לא פחות לך מאשר לחברך.

כל טוב ויישר כח!
אבישי, צוות ישיבת הר עציון