בין אדם לחברו

שאלה

בשבט שלי יש ילדה עם בעיות קשב וריכוז ובגלל זה יש לה בעיות חברתיות, המון אנשים בשבט מתייחסים אליה לא יפה ולפעמים אפילו בצורה מגעילה.

אומנם, זו לא ילדה רגילה ובדרך כלל לא כיף להיות איתה והרבה פעמים היא גם מציקה, היא לא מבינה קודים חברתיים, היא יכולה לשבת וקרוא לך במשך רבע שעה ויותר וגם אם תגיד לה שאתה עסוק ושתוכל לדבר איתה עוד מעט היא תמשיך וזה מציק..

אבל זה לא מצדיק את ההתנהגות של החברה, כי הם מתייחסים אליה ממש מגעיל גם אם בדיוק באותו רגע היא לא מציקה.

בעקבות הקשיים של אותה ילדה הנובעים בין ביתר מהתנהגותה של החברה התחלתי לפני כחצי שנה להתייחס אליה יותר יפה כי ממש כאב לי לראות את היחס של החברה אליה ומאותו רגע שהתחלתי להתייחס אליה יפה היא ממש "נדבקה" אליי.

היא מתקשרת אליי המון פעמיים ביום (בין חמש לעשר פעמים) והשיחות איתה נמשכות המון זמן, היא כל הזמן רוצה להיפגש איתי, ובכלל אין לי זמן להיות עם חברות שלי ואפילו עם עצמי בלי שהיא תפריע לי. אחריי תקופה כל כך ארוכה שזה קורה אני מתחילה לחשוב פעמיים כל פעם שאני יוצאת מהבית ואני צריכה לראות אותה אם באמת כדאי לי לצאת או שעדיף לי להישאר בבית במקום להנות עם החברות האמיתיות שלי.

אני ממש לא רוצה לפגוע בה אבל מצד שני נמאס לי שזה כל הזמן פוגע בי ניסיתי לחשוב על פיתרון שיהיה טוב לשתינו אבל כל מה שאני מנסה לחשוב עליו פוגע או בי או בה ניסיתי כבר להתחיל להפחית את הקשר איתה אבל אז אני מרגישה אשמה ובסוף הולכת ומבקשת ממנה סליחה, ואז המצב חוזר לקדמותו.

הנושא ממש מפריע לי ורציתי לשאול מהו דינה של התורה לגבי נושא זה? ואם יש דרך אמצע שכך גם אני לא אפגע וגם היא לא? ואם אין אז מה אני צריכה לעשות לפי התורה והלכה?

תשובה