בחירה חופשית, האומנם?

שאלת היחס בין ההשגחה לבחירה חופשית שאלה עמוקה ורחבה היא שהעסיקה את גדולי המחשבה בישראל לאורך הדורות. כבר בתקופת חז"ל אנו מוצאים התלבטויות ודעות שונות בנושא זה, וגדולי הראשונים נחלקו בשאלת היחס ביניהם. למשל הרמב"ם מצד אחד הדגיש מאוד את הבחירה, ומצד שני ר' חסדאי קרשקש צמצם את הבחירה והעצים את גורם ההשגחה. כמובן שלא ניתן במסגרת זו להאריך בדיון זה.
באשר למקור המסויים של "ארבעים יום וכו' " גם לגביו ישנם חילוקי דעות. אמנם רב יהודה אומר כן בשם רב (סנהדרין כב ע"א), אך בשם שמואל הוא אומר שבכל יום יוצאת בת קול ומכריזה בת פלוני לפלוני (מועד קטן יח ע"ב). הגמ' שם מתקשה אף במאמר זה שבו שמואל מדגיש את הצד של ההשגחה הגזירה מלמעלה, והיא רואה אותו כמנוגד למאמר אחר של שמואל, שבאופן מעשי התיר לארס אישה בחול המועד שמא יקדמנו אחר. במאמר זה שמואל תולה הכל במעשיו הבחיירים של האדם. הגמ' מסיקה שהכרזת הבת קול תלויה בתפילתו ומעשיו של האדם - "שמא יקדמנו אחר ברחמים". התוס' בסנהדרין כב ע"א מיישמים קביעה זו גם ביחס למאמרו של רב, ולפי זה הכרזת בת הקול מתייחסת למצב של התאמה של שתי נשמות, אך אין זה הכרח שהיא תבוא לידי הגשמה בנישואין. הדבר תלוי בסופו של דבר בזכאותו של אדם על פי מעשיו לזכות בזיווג המתאים לו.

התשובה ניתנה על ידי הרב ברוך קהת.