בחורות שתלטניות

שאלה

שלום כבוד הרב,

יש לי שאלה שאולי תשמע מוזרה אבל היא ממש מציקה לי.

אני יוצאת עם בחור כבר כמה חודשים. יש לנו כוונה להתחתן (אם כי ההצעה מתבוששת לבוא...)

אני רואה, לפחות מבחוץ, איך חברות שלי מתנהלות עם בני זוגן - יש סוג של שתלטנות שיש בה הרבה חוסר בושה שמאוד מציק לי. למשל - כאלה שישר נכנסות לבית ההורים ומארגנות את השולחן, עושות כלים, מחליטות איפה יהיה כל דבר, קונות לגבר דברים אישיים, עונות לו לטלפון אחרי שבועיים, מחלקות הוראות - בוא נלך, בוא תשים, בוא תיקח, בוא נישן פה או שם, לא מתביישות להתקלח בבית ההורים, ותופסות עניין על כל דבר.

אני לא כזו ויחסיי עם בן זוגי אינם כאלה. אני נוטה לתת לו הרבה חופש, למשל - אם הוא לא רוצה לבוא איתי להוריי - הוא ממש לא חייב! למה להכריח אותו?? אם בא לו לשחק בסוני במקום לבוא איתי לקניות - אני אלך לבד אני לא חייבת שהוא יהיה צמוד אליי לכל מקום וכולי. עד היום אני משתדלת לאפשר לו את הפרטיות שלו ואני לא מחטטת לו בדברים (מה שאחרות כן עושות) ולא שואלת את אמא שלו שאלות חטטניות עליו.

ואז אני חושבת - האם זו הסיבה שהצעת הנישואים מתאחרת? האם זה אומר שאני לא מספיק אסרטיבית? אומרים שחכמת אישה בנתה ביתה - האם משמעות הדבר שאני לא חכמה כי אני לא מנהלת את העניינים בבית? כל החברות שלי אומרות לבעלים שלהן דברים והם עומדים דום. אצלנו זה לא כך - אם אני יודעת שיש משהו שהוא בטוח יסרב לי - אני אפילו לא אבקש רק כדי לא להיתקל בסירוב.

האם זו הדרך לנהל בית? האם משמעות הדבר הוא שאני לא מנהלת זוגיות כמו שאישה אמורה? אולי אם הייתי אחרי שבוע שואלת את אימו שאלות חטטניות הייתי מקבלת את הצעת הנישואים והוא לא היה מרשה לעצמו להתמהמה?

למען ההגינות אני רוצה לציין שאנחנו אוהבים מאוד. הוא אדם עקשן - אך מתעקש על שטויות בעיקר (מה לאכול, לאן לצאת, מתי להשיאר בבית) אבל על דברים חשובים (לפחות לי) באמת - כמו איפה נגור ואיך נגדל את ילדינו, איך תתנהל השבת בבית הוא מאוד גמיש. (למשל - הוא חילוני ועכשיו הוא בכל שבת עושה קידוש ומדליק איתי נרות. מאז שאנחנו מכירים הוא הפסיק לאכול לא כשר ותמיד מחזיק כיפה באוטו...)

אז אני לא מבינה. איך אישה אמורה לנהל בית? אני יודעת שכלפי חוץ רואים שאני לא מנהלת את העניינים כמו אחרות (למרות שהוא משתדל להציג תמונה כזו - "מה שהיא אומרת אני עושה" "

תשובה