שאלה
שלום,
המורה שלי סיפר בכיתה במסגרת שיעור מחשבת על ניצול הזמן לתורה, הוא הביא משלים וסיפר על דרכים שרבנים גדולים נמנעים מלבזבז את זמן הלימוד שלהם, מאז אני משתדל מאוד לא לבזבז את הזמן על שטויות אבל כמו שאמרתי הוא סיפר על רבנים גדולים ולא על אנשים קטנים מהעם, לפעמים אני מרגיש שאני מבזבז את זמני אבל זה לא מכוחי שאני אצליח להתגבר על זה, זה מןחוסר אונים שכזה שאני לא מצליח להוציא את המחשבה שאני מבזבז זמן ולא יכול לעשות עם זה משהו כדי לא להרגיש חוסר אונים... תודה מראש...
תשובה
ב,ה
שלומות,
סיפורי הרב שלך מאוד משמעותיים משום שהם מרוממים את המושג זמן ואחריות למדרגה גבוהה. אבל, לדעתי, הרב שלך מתחיל את הסיפור מהאמצע. האם אתה חושב שהגדולים הללו נולדו כך? האם אתה יודע איזה מאבקים הם עברו עד שהם הגיעו לכך? מה אתה חושב, שר' חיים נולד "מתמיד"?! האם הוא לא היה ילד, לא היו לו פיתויים?! אבל הוא למד להתגבר עליהם ומכח כך נהיה ר' חיים!
לכן, אני מציע לך לראות את החיים בעיניים אמיתיות ולשמוח על כל ההתלבטויות שיש לך. החשק שלך, החפץ שלך להיות גדול, היסורים שאתה מרגיש, מבטיחים שאתה הולך בדרכם של גדולי ישראל ובעז"ה, גם אתה תהיה גדול!
בברכה,
שי