בוגרת בני עקיבא וחסיד חב"ד

שאלה

בס"ד

שלום הרב.

אני בחורה בית דתי לאומי, "מורעלת" בני עקיבא, חניכה-מדריכה-קומונרית-ומרכזת פרורייקטים שונים בהווה [מחנות וסמינריונים].

אני מאמינה גדולה בדרכה של התנועה ובערכיה, אך מודעת גם לחסרונות שקיימים בה כמו בעיית הצניעות שמתבטאת באופנים שונים [מחנות, מסעות, שבטים מעורבים וכו'].

כיום אני יוצאת עם בחור דתי שחובש כיפה שחורה [לא מפריע לי] שנוטה מאוד לחסידות חב"ד ומאוד מתחבר לדרך התנועה, לחסידות באופן כללי, ולרבי מליובאויטש. אני אוהבת אותו ואנחנו רוצים להתחתן. אך יש משהו ששנינו דנים בו רבות, והוא עתיד חינוך ילדינו. הוא רואה את ילדינו לומדים במוסדות חב"ד, ישיבה קטנה ואז גדולה, קירוב הלבבות של חב"ד, גיוס לצבא וכו' וכביכול "חרדים". ואני רואה אותם לומדים במוסדות הציונות הדתית, שותפים לעשיה ולתורה, מדריכים בבנ"ע ובמהמך הסדרניקים וכו'. בנ"ע תרמה לי רבות לאישיות שלי כיום ולאדם שלי כיום. אך חבר שלי סובר כי בנ"ע יכולה לגום לילד הדרדרות או פחיתות בעבודת ה', ואינני מצליחה להסביר לו מדוע אין זה כך. איך אני יכולה להסביר [לא לשכנע] ששותפות בתנועה יכולה לגדל ולרומם? איך אני יכולה להסביר לו מה שונה בבנ"ע לעומת חב"ד, בדרך החינוך? הסברתי לו שהמון אם לא הכל תלוי בנו, ובחינוך בבית, ואני לא מתנגדת להנהגות של חב"ד בעבודת ה'. אלא אדרבה. אבל חורה לי שהוא לא מבין את נק' המוצא שלי, הוא לא מבין וזה מסתכל אותי. אשמח לתשובתך המהירה.

תשובה