שאלה
כתב השו"ע אהע"ז סי' כג' סע' ב' וז"ל: "אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע... אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב..." וכתב הבית שמואל וכן הבאר היטב וז"ל: "משמע אפילו אם לא נידוהו מ"מ הוא בנידוי והרמב"ן כתב בשם תוס' -דוקא אם נידוהו..." אך בביאור הגר"א הוכיח לדחות את ראיית התוס'. וכן מובא דין זה בשו"ע יו"ד סי' של"ד סע' מ"ג. ושאלתי: האם ע"פ זה צריך היום לנהוג את הלכות נידוי המובאות בסימן של"ד לגבי אדם שאני יודע עליו בבירור שמנאף בידו? ושאלה נוספת, קצת פחות נעימה: איתא במס' כלים פ"א מ"א: " אבות הטומאות השרץ והשכבת זרע..." וכתב הרמב"ם פ"ה מהלכות אבות הטומאות ה"א וז"ל: שכבת זרע ... מטמאה אדם וכלים במגע וכלי חרס באוויר..." אם אני יודע על חדר שמישהו הוציא בו זרע לבטלה, מה בחדר נטמא ע"י זה והאם יש נפק"מ למעשה בימינו? האם מותר לי לשבת על מיטה שיש עליה סדין ורואים עליו בבירור כתם של זרע? האם מותר ללמוד שם תורה ולהתפלל? אנא, התייחסו באריכות לשאלות אלו כי לצערי אני צריך לדעת אותם הלכה למעשה. ובגלל סיבה זו גופא, אנא השתדלו לענות לי במהירות האפשרית. תודה רבה.
תשובה
א. הגר"א דחה את ראיית התוס', אך זה לא אומר ששיטתם נדחתה.
ומאחר שנראה מהח"מ והב"ש והבאר היטב שסברו שיש לפסוק כשיטת התוס', יש לסמוך עליהם
ב. מאחר שכולנו טמאי מתים, ואין טומאת שכבת זרע חמורה מטומאת טמא מת, אין לכך כל נפק"מ, ובפרט שבימינו אין כל נפק"מ מהלכות טומאה וטהרה.
ג. איסור הרחקה לענין תורה ותפילה נאמר רק מצואה ומי רגליים, וכן מכנגד ערווה, ולא מכנגד שכבת זרע, ולכן אין כל חשש
התשובה ניתנה ע"י הרב ברוך קהת