שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שלום!
יושב לי על הלב כבר זמן רב מעשה שעשיתי, לצערי, לפני כשנה וחצי, ואני חוששת שחטאתי ואיני יודעת כיצד אוכל לכפר על כך. להלן המעשה:
אבי ואני הלכנו למסעדה קטנה בקניון כלשהו. אבי הזמין ארוחה כלשהי, ואני לא רציתי כלום. אבי ביקש שאחכה ליד הדוכן עד שתגיע המנה, ובינתיים הוא יישב בשולחן ויחכה לי שאחזור עם האוכל. אכן כך עשיתי. חיכיתי. גם אמרתי לבחורה שעמדה בקופה שתזכור אותי, וכשתגיע המנה של אבי - שתתן אותה לי. היא הסכימה. בינתיים התווספו לקוחות, והמנה לא הגיעה. כבר עבר זמן יחסית ארוך. פתאום מהמטבח הגיעה מנה כלשהי, והקופאיות שאלו מי הזמין אותה. אף אחד מהלקוחות לא ענה, כולל אני. פשוט על סמך מה ששמעתי שאבי הזמין, חשבתי שזו לא המנה שלו. (ראוי להוסיף, שעד עכשיו איני יודעת אם אכן הייתה זו המנה שלו, או לא). כשראו שאף אחד לא ענה - החזירו את המנה למטבח. המשכתי לחכות, ושום מנה נוספת לא הגיעה. פתאום ראיתי את אבי קם ממקומו וניגש לדוכן להתלונן על שהמנה שלו מתעכבת זמן רב מאוד. כשראיתי אותו, עזבתי את המקום ליד הדוכן שעמדתי בו בתחילה, וניגשתי לאבי. ואז שמעתי את התשובה שענתה לו אותה בחורה שעמדה ליד הדוכן (אותה אחת שהזכרתי קודם, שממנה ביקשתי שתתן את המנה של אבי - לידיי): היא פשוט האשימה אותי. נדהמתי פתאום לשמוע שהיא כביכול "מלכלכת" עלי לפני אבי, והיא אמרה לו שאני עזבתי את הדוכן ולכן הוא לא קיבל את המנה שלו (אין לי מושג אם היא ניסתה לשקר, ולחפות על עצמה, או שמא מבחינתה היא באמת חשבה שהלכתי, אולי כי לא ראתה אותי, או דבר דומה). אבי, כמובן, האמין לה ונזף בי קצת בכעס. אז אני מאוד נפגעתי, ומה שעשיתי היה להאשים את אותה בחורה חזרה. כלומר, הסברתי שאני לא הלכתי לאף מקום, ואף ביקשתי ממנה שתזכור אותי, וזה לא בסדר שהיא מסכסכת ביני לבין אבי כדי "להציל" את עצמה, ובקיצור - אפילו קצת צעקתי עליה כי התרגזתי מאוד... באמת נדהמתי ממנה. אז לא חשבתי על מה שעשיתי, אבל אחר כך הבנתי שבמקום היו עוד לקוחות, ולכן ייתכן שחטאתי בדברים רבים, כגון - אולי השפלתי אותה, אולי הרתעתי לקוחות נוספים מלקנות במסעדה, [ובאמת אני חושבת שאח"כ שמעתי כמה אנשים ששוחחו ביניהם ואמרו שהם רצו ללכת למסעדה הזו, אך הם הבינו (בגללנו) שהמנות לא מגיעות, אז החליטו לקנות במקום אחר].
נוסף לכך, כיוון שמאוד התרגזתי אז, גם שכנעתי את אב
תשובה
בע"ה
שלום רב,
לפי התאור שלך לא חטאת ולא פשעת. מי שלא היה בסדר זה עובדי המסעדה, ולא בגללך קרה מה שקרה.
נכון שצריך ללמוד לשלוט יותר על תגובות ולא להתפרץ ולהלבין פני אדם ברבים אבל אי אפשר לומר שכל מה שהתגלגל מזה היה באשמתך.
גם ענין הכשרות הוא לא אשמתך אלא עניינו של אבא.
אל תרגישי שום רגשי אשמה אלא תלמדי מהמקרה הזה איך להבא לנהוג במקרים אחרים (כאלה- אני מקוה שלא יקרו עוד).
בברכה, אליעזר