שאלה
שלום.
רציתי לדעת למה אסור לעשות עגיל בלשון ומותר לעשות באוזן לא רשום בתורה תעשו עגילים באוזן ובאף ובלשון לא.
זה פשוט כי ברור מאליו שכולם עושים באוזן ומה היה קורה אם זה היה ברור מאליו שכולם עושים בלשון ופתאום מישהו היה רוצה לעשות באוזן זה היה חס וחלילה זה לא מזיק. והשאלה השניה שלי היא למה אסור לעשות עגיל באף לאימהות שלנו היו נזמים ויש הרבה דתיות שהולכות עם נזמים אז למה אמא שלי משתגעת שאני אומרת לה את זה?
תשובה
שלום לך...
למה היא משתגעת?
לא יודע, אולי בגלל שהיא אוהבת אותך...יכול להיות?
אז בואי נראה בקשר לשאלה שלך:
אחלה, צודקת, אם כולם היו עושים בלשון ופתאום הייתה באה מישהו ועושה באוזן אז זה היה אחרת.
הרב לוביץ, הרב של מכללת שאנן, כתב כבר שמצד אחד זה אסור כי יש כאן חבלה בגוף שלנו, ומצד שני אנשים עושים את זה בשביל יופי אז יש עניין להקל, אבל יודעת משהו ובואי נחכה רגע עם הדוגמא שהבאת על האמהות, יש גם צד שלישי והוא דווקא הרבה יותר מעניין, מה את אומרת, למה שלא נלך עליו?
הצד השלישי בא ושואל (ושלא תטעי, אף אחד לא בא להאשים אותך, בא לך על פירסינג בלשון, וואלה זכותך, אבל סתם, בשביל הפאן) מה בדיוק גרם לך לקום ביום בהיר בבוקר, ולהגיד לעצמך:
"זהו!
נשבר לי! היום אני הולכת אחרי הנשמה היהודית שלי ועושה טבעת בלשון..."
ובואי נזרום ונגיד שזה באמת עושה את זה:
לראות בת עם פירסינג, או עגיל בחלק העליון של האוזן, או בת שיש לה ארבע עגילים בחלק התחתון של האוזן .
זה לא העניין בכלל.
זה רק הסימפטום, קצה הקרחון, סוף הסרט, לא ממש מעניין...
מה כן מעניין?
מה את הולכת להשיג מזה.
אז קודם כל בשביל לקצר תהליכים, אני מניח שהאמהות הקדושות שלנו עשו עוד כמה דברים חוץ מללכת עם פירסינג ובכלל, לא כל כך שייך לבוא ולעשות השלכות ישירות לפני שנצלול לעומק ונשמע מה יש לפרשנים שלנו לומר על זה.
אבל...ותעני לעצמך בכנות ועם יד על הלב, בואי נניח שמחר הרב שלך באולפנה, או המורה שלך באה ואומרת לך ולכל שאר הבנות:
"מהיום ושיהי'ה ברור:
בת שלא תבוא לאולפנה עם פירסינג בלשון וארבע עגילים באוזן, תעוף לצמיתות!"
אני מבטיח לך, שכל הבנות ה'קוליות', אלו שאחרי הלימודים מתחילות את האפטר-פארטי, היו מורידות הכול וחוזרות להופעה הרגילה.
למה?
מז'אומרת למה?
כי כולם הולכות עם פירסינג אז מה שגם אנחנו נלך? מה אנחנו דפוקות?
לבוש הוא קודם כל אמירה, סוג ביטוי, שפה.
זה לא סתם שכל העולם נרתע מהלבוש החרדי, השחור, המשעמם...זה שמצהיר על עבדות לקב"ה לפני הביטוי האישי.
אז לא, זה לא דבר שקשור למשהו רע, כי אחרי הכול זה לא שעשית משהו רע.
זכותך המלאה לחשוב שעם פירסינג ההופעה שלך תראה בצורה שככה היית רוצה להראות
אבל יחד עם זה אני באמת שואל:
את באמת בטוחה שאת צריכה את התוספת הזו בכדי להבין עד כמה שאת שווה גם בלעדיה?
ואם כבר את עושה פירסניג בלשון, אז אני מניח שאת עושה את זה כדי שאנשים יראו את זה
ואם כבר אנשים אז בואי נדייק קצת יותר...נערים....
באמת בכבוד שלך, לצאת עם מישהו שחושב שאת יותר שווה רק בגלל שיש לך חתיכה של כמה גרמים מברזל בלשון?
אז נכון, שאנחנו מדברים על כל העולם הזה של השואוביז, וכל המוזיקה הזו שמטריפה את החומר שכוכבים נולדים עשויים ממנו, כל הלהקות האלו עם הצלב ושאר הסמלים, אוונאסיס, אבריל לאבין וכו' אז אפשר להבין למה, יותר נוצץ, יותר מושך, יותר מזוייף...
אבל אצלנו ביהדות זה פשוט עובד אחרת.
"כל כבודה בת מלך פנימה" זה לא סיסמת בחירות של ש"ס אלא הדבר שממנו האושר האמיתי שלך בחיים אמור להיות מורכב.
לא למשוך תשומת לב. לא לצעוק ולהדליק שלטי ניאון ענקיים בצבע אדום זרחני סטייל לאס וגאס:
"שלום לכל הבחורים החמודים....אנא קבלו אותי....הגעתי....אתם יכולים להתחיל:"
וגם בת שאומרת שהיא עושה את זה לעצמה ולא כל דבר קשור לבנים...גם היא צריכה לשאול את עצמה ממתי כל האישיות הגדולה גדולה שלה, נתכווצה לטבעת קטנה קטנה...
זה לא אמור לעבוד ככה, מהסיבה הפשוטה:
את כל כך הרבה יותר גבוהה מזה!
את כל כך הרבה יותר שווה מזה!
הלב שלך, הנשמה שלך, האישיות שלך, הטבע שלך....הוא פשוט מושלם כמו שהוא!
בגלל מי שהוא, בגלל מה שהוא
וכשמכניסים לזהב טהור ברזל, הוא כבר נהי'ה שווה פחות
תחשבי על זה....
רק טוב,בשורות טובות,ושבת שלום
אבינועם
avinoam811@gmail.com