שאלה
שלום לכם
גופי רועד מעצם המעשה אשר עשיתי אך אין לי מנוחה כבר מס' חודשים ארוכים ואני לא יודעת מה לעשות. אני נשואה כבר מספר שנים. תמיד היינו דתיים אך לאחרונה חל בי שינוי לטובה בכל הקשור לדת, ב"ה. אך יצרי גבר עלי מס' פעמים כאשר בגדתי בבעלי. מאז שהתחזקתי בנושא הדת דבר זה לא נותן לי מנוחה ומרגוע. כשאני חושבת על המעשה שעשיתי גופי רועד ללא שליטה,פחד ממלא את ליבי ונישמתי, ואני שואלת את עצמי כל הזמן מה יהיה בבית דין של מעלה. איך עולים למעלה עם כזה מעשה. מאז ילדתי מספר ילדים ומלידה ללידה הפחד הזה מתחזק בי והחשש מהמעשה מתעצם. אציין שאני אוהבת מאד את בעלי וחוץ מיצר הרע שנכנס בי אין לי הסבר אחר למעשיי.
איננו מתגוררים בארץ והניתןק גם לא פשוט.
האם יש חזרה בתשובה למעשה זה? איך אני יכולה לנקות את עצמי מעוון חמור זה?
כולי תקווה שה' הרחום יסלח לי וירחם עלי.
מקווה לטוב
תשובה
כמו ששמת לב, הכנסתי כמה שינויים בשאלה על מנת למנוע כל אפשרות לזיהוי שלך. אני חושב שהשאלה הזאת חשובה מאוד מאוד.
נקודה נוספת. תשובה זאת באה לאחר התיעצות ולימוד מגדולי ישראל.
אכן עשית מעשה נורא ואיום. בגדת באישך, במי שקידש אותך ויחד את שניכם זה לזאת.
אולם עם כל זאת, הקב"ה לימד אותנו שגם כשאדם עובר על כל דבר שלא יהיה, פתחי תשובה לא ננעלו בפניו.
אפילו חומת ברזל מזדעזת ונמסה בפני תשובת אמת של אדם, ובגמרא לימדנו רבי שגם אם אדם חטא כל חייו יכול לקנות עולמו בשעה אחת.
על פי שאלתך למדתי שאת מצויה בתוך תהליך התשובה על כך.
צער נורא על מה שקרה, קבלה לעתיד שלא תשובי את זה החטא לעולם. את מצויה בתהליך של התחזקות והתקדשות.
כשעם ישראל זנה, ושר לעגל הזהב "זה אלוהיך ישראל", אעפ"כ לאחר תפילה ותשובה הקב"ה נתן לאותו עם ממש את הלוחות השנים.
ואני מאמין שבתהליך נכון, שאת מצויה בעיצומו, אפשר לעשות תשובה שלמה.
ראשית. אל תספרי דבר ממה ששאלת כאן לבעלך או לאף אדם.
רק כשיש צורך כדי לידע איך לשוב בין מצד ההלכה ובין למצוא עצה טובה, רק אז אפשר להעלות את הנושא. אולם באופן כללי יש לידום.
בנוסף לתהליך של החרטה והקבלה לעתיד, אמר לי אחד הגדולים כי יש לתקן זאת בתורה ובחסד.
תורה יכול להיות שאת בעצמך תלמדי, או תחזיקי ידי לומדי תורה, תדחפי ילדיך ואישך ללמוד תורה.
וחיזוק בחסד, יכול להיות גם הוא בדרכים שונות.
דברים מעשים שניתן לעשות (ואת כולם לעשות "בלי נדר"):
להתוודות לפני הקב"ה על החטא הזה שעשית. אולם אף שודוי זה מספיק מדינא לעשותו פעם אחת. מכל מקום טוב שבכל שני וחמישי ובערב ראש חודש תאמרי לפני הקב"ה וידוי על אותם מעשים שעשית. את יכולה לומר זאת בלשון שלך ובכל מקרה טוב לומר מה שכתוב בסידור בוידוי שמופיע אחרי תפילת עמידה מ"אלוקינו" עד "ואנחנו הרשענו" ולא יותר. ולהקפיד שזה יהיה בלחש וללא שמשהו אחר ישמע. את הוידוי הזה לומר עד יום הכיפורים הקרוב.
דבר נוסף הוא אמירת תהילים. אמירה זאת יש בה את התיקון של לימוד תורה, ושל תיקון הלב. טוב לומר בכל יום. יש תהילים שמחולקים כך שבכל חודש גומרים את כל התהילים, אם את יכולה מצד הזמן טוב לגמור בכל חודש (ואם אין זמן אז להשתדל לגמור כל חודשים) את כל ספר תהילים.
גם זאת להשתדל לעשות עד יום הכיפורים הקרוב. ובלי נדר.
חשוב, חשוב לחזק את הקשר בינך לבין אישך.
ולהיות בשמחה.
העצב יכול להפיל אותך לגמרי. בעלך יאמר לך כי הוא אוהב אותך, ואת במקום לשמוח בכך ולשמח אותו בשמחתך תחושי כאלו האדמה בולעת אותך.
זהו עצת היצר הרע, להשאר בתוך היאוש.
אם הקב"ה נותן לנו דרך תשובה, אם הוא מאמין שאנו יכולים לתקן, אסור לנו לחשוב שאין זה נכון.
הקב"ה אומר שאת יכולה לפתוח דף חדש, שזדונות יכולים להפוך למצוות אם תשובי באמת ובאהבה. האמיני לקב"ה שזאת האמת.
מחד עיסקי בתיקון. ומאידך דעי שאם את מרגישה מדוכאת ומיואשת, את צריכה לשנות דרך. צריכה לעסוק בשימחת החיים.
לכן אף שחשוב לומר תהילים כל החיים, מכל מקום את כל מה שאת עושה על מנת לתקן את חטאך, אל תמשיכי לעשות מעבר ליום כיפור הקרוב. את יכולה למהשיך עם התהילים אולם כאמירת תהילים ולא מתוך עיסוק באותו חטא.
את צריכה להדבק בחיים, בחינוך ילדיך ואהבת אישך.
ודעי כי הקב"ה אוהב מאוד מאוד את החוזרים בתשובה, וזאת סיבה לכשלעצמה להיות בשמחה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם