שאלה
הרב עוזיאל שלום.
שאלתי אותך בעניין ה.......וקבלתי את התשובה ששלחת לי רציתי לומר לך תודה רבה זה מאוד עזר לי אני מרגיש אדם אחר.
יש לי עוד דבר לשאול מה אני יכול לעשות כדי שיהיה טוב לעם ישראל.
אצלנו בשכונה יש המון פעולות של חסד ועזרה הדדית וגם בסניף אבל מה עוד.
תודה
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
יישר כוח לך על כל הפעולות והעניינים שאתה עסוק בהם.
אם אתה רוצה לעזור עוד לעם ישראל אז אני חושב שלא כדאי להוסיף עוד ועוד ועוד תחומי פעולה אלא יש להתמקד במה שקיים ולעשות אותו טוב !
כי האכות של העשיה היא מאוד חשובה.
ועשיה טובה גורמת לעשיה טובה נוספת.
ראה נא את בדברי המדרש על חנוך איש האלוקים שהשם אהב אותו שהיה תופר נעליים !! וכל תפירה ותפירה היתה לה את האיכות המיוחדת שלה.
אז מה שנותר לנו לעשות- זה לעשות. ולעשות טוב.
ולשאוף למצויינות בעשיה.
אני אספר לך סיפור יפה :
כשהרגיש הבעש"ט שצרה עומדת לבוא על ישראל, והגיעה שעת חשבון- נפש, היה נוטל את מקלו, לובש את פרוות הכבשים הגסה שלו, הולך ליער, ומדליק מדורה במקום סודי לרגלי עץ אלון עתיק, מתפלל- ותפילתו נענתה.
דור אחד אחריו התבקש צדיק אחר לפעול בעניין של פיקוח נפש. לבש הגלימה השחורה, פנה לאותו יער, ומצא אותו אלון. אמר: "אין אנו מסוגלים עוד להדליק את מדורתו של הבעש"ט, אך בכוחנו לומר אותה תפילה"- ותפילתו נענתה.
ושוב עבר דור אחד, והתבקש רבי מסאסוב לפעול למען פיקוח נפש. לבש את חלוק המשי החגיגי שלו, ופנה ליער. אמר: "אין בידנו להדליק את המדורה ההיא, ואין בכוחנו לזכור את כוונתה המיוחדת של התפילה ההיא, אך זוכרים אנו את מקום עץ האלון שם קרה הדבר"- זה הספיק והגזירה בוטלה.
חלף עוד דור, ורבי ישראל מרוז'ין התבקש לפעול למניעת צרה גדולה, והבין שזו שעת חשבון הנפש. התיישב בכיסאו המצופה זהב בארמונו המפואר, ואמר: "אין בכוחנו ללכת לאותו יער, לא להדליק את המדורה, גם את התפילה הישנה שכחנו. ואפילו איננו יודעים היכן מקום האלון בו ארעו הדברים. אבל את הסיפור שארע שם עדיין יודעים אנו לספר."
וגם בזכות זה אולי יחוס עם עני ואביון אולי ירחם.
בברכה,
עוזיאל
.