אני פוחדת ללדת

ב"ה



ברכה ושלום.


כיוון שאת שואלת בתאוריה אשיבך באותו מישור.

רגע הלידה הוא רגע של חויה וחיבור עם אלוקים.
רק אישה יכולה לתאר (אולי) את החויה הרוחנית הזו.
הסיפוק והאושר הם נחלתן ושכרן של נשים .
אישה מוכנה לתת הכל בכדי להגיע למעמד הזה ולחוות אותו.השם עשה את זה כך שלוקח 9 חדשים בכדי לעכל ולהתרגל ולהפנים ולהתחבר ולהתכונן.

[** ככל שאנו מתקדמים לגאולה ולביאת משיח הקללה הכתובה בספר בראשית הולכת ונמוגה.
ללדת היום בהשוואה ל100 שנים אחורה ול1000 שנים אחורה זה משהו אחר ושונה לחלוטין.]
(כך גם לגבי קללת הפרנסה.....קל להתפרנס היום.!!!)

** עצם העובדה שאישה הולכת ללדת בסביבה תומכת כגון:בעל, הורים, שכנים, חברים, נותן לאישה לממש את המושג ההלכתי "אתוביה דעתה" שמשמעו שצריך לעשות הכל בכדי לגרום לאישה יישוב הדעת ונחת רוח והרגשה טובה ונעימה וסבלנות ועוד ועוד.


**יש נשים רבות שבמסגרת המוכנות ללידה משתלמות בקורס הכנה ללידה. שמתבצע ומועבר בבית החולים תוך סיור מוקדם בחדר לידה ומפגש עם מילדות ורופאים.

** בימינו יש מקצוע די חדש של "תומכות לידה ".מדובר בנשים שתומכות במילדת ומלוות אותה מתחילה ועד סוף.(זה עולה כסף)

** ישנם אמצעים רפואיים המקילים על כאב הלידה ובהתיעצות עם רופא ניתן להשתמש בהם כגון: זריקת אפידורל.


**ומעל הכל צריך להביט קדימה ולראות את התוצאה של הלידה.
ובלשון ציורית ניתן לומר שגם כשיורד גשם ויש מים בכינרת והשדות מושקים בכל זאת יש גם בוץ.......
ועל התהליך הנפלא הזה של הלידה מברכים אחרי הילדה כמה ברכות ובינהם ברכת "הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב" ובזמן בית המקדש גם מקריבים קורבן (קורבן מלשון קירבה להשם)



בברכה,




עוזיאל



.