שאלה
אני מעתיק לפה את נוסח השאלה של אחיינית של אשתי, לבקשתה:
"
שלום כבוד הרב, אני בת 19. אני באה מבית שבצוויונו וברוחו הכללית הוא דתי לאומי, אבל מהסוג ה(לא נעים לומר) מחפף. בבית שלנו מקפידים על שמירת שבת, כשרות, אני ואחיי התחנכנו במוסדות לימוד דתיים וכו'. לעומת זאת, בהרבה דברים מקלים ראש ולא מקפידים עליהם כלל וכלל. ישנן שלל דוגמאות מתחומי חיים רבים לדוגמה כיסוי ראש לאמי, תלישת נייר טואלט בשבת, שימוש בשבת בספוג שיש בו סחיטה, צניעות לנשים- שרוולים קצרים ומכנסיים, מיטת ההורים איננה מיטה יהודית, חינןך לשמירת נגיעה מעולם לא היה במסגרת הבית ועוד.
לאחרונה החלטתי לקבל על עצמי התקדמות הלכתית והעמקה ולמידה של הלכות.
יש לי בקשר לכך שתי שאלות-
הראשונה היא- מאיפה אפשר להתחיל? ישנן הלכות שאני בכלל לא חשופה אליהן. (למשל- רק אתמול גיליתי שאין להשתמש בשבת במדיח כלים שאין בו את ההתקן שגורם לו לעבוד גם בלי סגירת הדלת). ניסיתי להתחיל במקור הכי בסיסי ופשוט שראיתי לנכון- משנה. אך יש בו הרבה דברים שאינם נופלים תחת 'הלכות מעשיות' ולכן אינם עונים על הצורך שלי ללמוד הלכות מעשיות ממש לחיים שלי (למשל במשנה לא אמצא את ההלכה הנ"ל לגבי מדיח הכלים, או הלכה לגבי מיטה יהודית וכד').
אני יודעת שיש למשל ספר הלכות של הרב קנוהל שנוגעות לבית היהודי. האם ישנם ספרים כאלה שהרב יכול להמליץ לי עליהם גם בשאר תחומים? אני מחפשת בעיקר ספרים שנכתבו בדורנו וכמובן לוקחים בחשבון את כל הבסיס ההלכתי הקודם לדורנו.
הבעיה הנוספת היא שבגלל שמדובר בכמויות אדירות של ידע ושל הלכות שאני מקבלת על עצמי להקפיד בהן, אני חוששת שאתייאש מגודל המשימה הקשה ושנסיון לקבל על עצמי את כל ההלכות ביום אחד פשוט ח"ו ירפה את ידיי.
מצד שני, אם אעשה זאת בהדרגתיות (למשל בחודש הקרוב להשתדל ללבוש צנוע וכן הלאה), לא יהיה זה כמו מי שאומר 'אחטא ואשוב'? שהרי אני זה אומר שיש הלכות שאני שמה בצד וכרגע מרשה לעצמי לא לקיים כדי להצליח באחרות, וברור שזה בעייתי במודע ובבחירה לא לקיים הלכה כלשהי, אפילו לתקופת זמן מוגבלת.
מה לעשות?
בעייה נוספת וגדולה לא פחות שיש לי היא שאני נמצאת בזוגיות קרוב לשנתיים. כרגע אני וחבר שלי לא שומרים נגיעה, בשום רמה שהיא, פשוט כי אף פעם לא חונכתי או הורגלתי לזה. עכשיו עם השינוי שיש בכוונתי לעשות אני אצטרך גם לשנות א
תשובה
שלום,
שאלותייך הרבות חשובות ביותר ואנסה לענות ככל יכולתי.
א. ראשית יישר כוח גדול לרצונך ולדרך החדשה שאת הולכת בה. יש בהחלטה כזו הרבה שמחה פנימית והרבה סיפוק.יחד עם זאת כפי שכתבת יש לא מעט אתגרים ואפילו ייסורים שהם חלק מתהליך התיקון של אדם.
ב. לגבי ההתקדמות בידיעת ההלכה, יש ללכת בשני מסלולים מקבילים. כל אדם חייב ללמוד הלכה לאורך חייו. אנחנו כולנו תמיד נמצאים בתהליך של עליה בדרגה מבחינת היכרות המרחב ההילכתי. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במישהי העובדת בצורה שאת מתארת. הלימוד הזה בו אדם מתקדם בידיעת ההלכה הוא קודם כל בשיעורים מסודרים. חשוב שתמצאי לעצמך שיעור טוב בתחומים המעשיים של החיים - שבת, חגים, בין אדם לחבירו, לשון הרע, צניעות, צדקה וחסד וכו.
יחד עם זאת יש לרכוש כמה ספרים בסיסיים שאפשר לפנות עליהם כאשר ישנן שאלות ספציפיות. הספר של הרב קנוהל בתחום הצניעות וקשר האישות הוא ספר כזה. בנוסף הייתי ממליץ על "שמירת שבת כהלכתה" של הרב נויברט, "וזאת הברכה" של הרב אלכסנדר מנדלבוים ו"הכשרות" של הרב יצחק יאיק פוקס.
ג. חשוב לנסות לקיים חברותא עם חברה באחד מספרי החפץ חיים בתחום שמירת הלשון.
ד. אסור לך לחשוב שאת במצב של "אחטא ואשוב" עד שאת לומדת יותר. "אחטא ואשוב" מתאר מציאות של התכוונות במזיד לחטוא כאשר אדם אינו שב בלב שלם. עצם התשובה הופכת ל"טבילה ושרץ בידו". לעומת זאת את פועלת ממש מתוך מניעים של רצון לעלות, להתחזק ולהיטהר. במצב כזה כל מה שתעשי שלא כהלכה יהיה בגדר של שוגג ואולי אף של אנוס. אין כל ספק לדעתי שהקדוש ברוך הוא מקבל את דרכך השמחה, וכל דבר שתתקני מתוך אהבה יהפוך את האי ידיעה ההולכת ונעלמת לזכויות גדולות.
ה. השאלה לגבי החבר קשה מאוד, ויש לדעתי להתייעץ באופן אישי עם איש תורני או אישה תורנית הקרובה אליך והמכירה את פרטי העניין מקרוב.
מרחוק אעיר כמה הערות.
מצד אחד, חשוב מאוד לדעת שהתחום של התקשרות בין איש ואישה הוא מהחשובים ביותר בעיצוב האישיות שלנו. המתרחש בהתקשרות כזו - גם אם היא עדיין בשלב ללא קשר אישות מלא - מעצבת הרבה מאוד בתשתית הרגש והדעת - במודע ושלא במודע. קשה לי להאמין שתוכלי להתקדם מבחינה פנימית בדרך שבחרת ללכת בה אם תמשיכי לא לשמור על גדרי צניעות בתהליך בניין הקשר עם חברך.
מצד שני קשה לומר לבחורה בת 19 שיש לה קשר משמעותי עם בחור וחושבת שהקשר עשוי להיות קשר של חיים לעזוב אותו או לומר לו משהו שיגרום לו לעזוב אותה.
ובכל זאת בשורה התחתונה נראה לי שיש לשאול אם אין מקום לשקול אם הקשר עם בחור שאינו רוצה לשמור על צניעות בטבעיות הוא קשר המתאים במסגרת דרכך החדשה. ומה יהיה כאשר תתחתנו? האם יהיה מוכן לשמור על טהרת המשפחה ברמה שאת מעוניינת בה? ומה עם חינוך ילדים? בנוסף, יש עניין שנקרא "הכבוד" שבחור חייב לשמור עליו בקשר עם בת. אם הוא ממש רוצה אותך האין זה ראוי שהוא יכבד את דרכך החדשה גם הוא אינו לגמרי חייב להזדהות אתה באופן אישי? ומה יהיה גם בעניין זה אחרי חתונה אפשרית?
בברכה, דוב ברקוביץ
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם