אני מרגיש מתוסכל מאוד

ב"ה




ברכה ושלום.


אני מבין את הרגשתך זו הרגשה טבעית ונורמאלית .אכן קורה לפעמים שמרגישים חנוקים וכתוצאה מזה יש הרגשה של תסכול.

[הפתרון הוא עשיה חיובית!!!!!]
אתה צריך לעשות חושבים ןלמצוא את אותה "נישה " שבה אתה יכול לפעול עם החניכים .זה יכול להיות אירגון קומזיץ או שיעור או מסע או טיול או תפילה בקברי צדיקים או מפגש עם אנשים מעניינים וכדומה בהתאם לרמת החניכים ולמציאות בה אתה נתון.


אם אתה רוצה להשתחרר מהמועקה אז תתפוס יוזמה ותפעל,
כי אם לא תעשה כך אז הרגשת התיסכול תלך ותגבר וגם תתעצם ע"י הרגשת קנאה וכדומה.לכן אתה צריך להיות עסוק בנתינה .כי הנתינה היא היא הביטוי לאהבה כמו בשיר של בן זאב לתת.[לתת את הנשמה ואת הלב לתת כשאתה באמת אוהב את החניכים שלך .]


חוץ מזה יש עוד אפיק שכדאי לך לבחון אותו והוא הנתינה וההשקעה בנשמה שלך.
כן , נתינה לעצמך !!
תשב ותקבע לך חברותא ותציב לך מטרה ללמוד ולהתקדם מבחינה רוחנית. גם זו עשיה שיכולה לשחרר אותך מהרגשת החנק .(אני מדבר על שעה שעתיים ביום)
ודבר נוסף הוא....... התפילה.
קח ספר תהילים ותקרא כל יום כמה מזמורים ותחזור עליהם כמה פעמים.קרא את זה לאט בנעימה ותחשוב על המילים.וכך כל יום ויום .
ואם זה מתאים לך את קח את הגיטרה ואל תפסיק לשיר.......["אילו יהודי היה יודע שהשם אוהב אותו היה שמח ורוקד מאה עשרים שנה,]


אני מצרף לך את השיר שהזכרתי :
*****************




לתת את הנשמה ואת הלב לתת
לתת כשאתה אוהב
ואיך מוצאים את ההבדל
שבין לקחת ולקבל
עוד תלמד לתת לתת.

לגלות סודות בסתר
להתיר את סבך הקשר
כשהלב בך נצבט
מכל חיוך מכל מבט.
אתה נזהר אתה יודע
וחוץ ממך איש לא שומע
פוסע בין הדקויות
וממלא שעות פנויות.

לתת את הנשמה ואת הלב לתת
לתת כשאתה אוהב
ואיך מוצאים את ההבדל
שבין לקחת ולקבל
עוד תלמד לתת לתת.

אתה לומד עם השנים
לבנות ביחד בניינים
לחיות עם כל השינויים
לרקום איתה סיפור חיים
ולעבור ימים קשים
במצוקות וריגושים
תמיד לדעת לוותר
ואת הטעם לשמר.

לתת את הנשמה ואת הלב לתת
לתת כשאתה אוהב
ואיך מוצאים את ההבדל
שבין לקחת ולקבל
עוד תלמד לתת לתת.

לראות בתוך הנפילה
שיש מקום למחילה
תמיד אפשר שוב להתחיל
כמו יום חדש כמו כרגיל
לתת.





בהצלחה,





עוזיאל

.