אני מרגישה שאני ה'אולפניסטית' היחידה, מה לעשות?

נראה לי שהבעיה שלך מתחילה קצת לפני החברות באולפנה והיא קשורה בעיקר לאיך את מגדירה דברים:
מזה בכלל אידאליסטית? ולפי איזה דוסומטר את אמורה לקבוע איזה בת נחשבת לדוסית, איזה לדוסית על ואיזה תכשל במבחן הדוסומטר.
בואי ניקח לדוגמא את רבקה, את נכנסת לכיתה ורואה איך שרבקה שומעת כל הזמן את שאקירה, שרית חדד או כל זמרת אחרת שעושה לה את זה, עכשיו, לא רק שהרבקה הזו שומעת שקירה, אלא שגםהבגדים שהיא הולכת איתם הם לא בדיוק ילדה טובה ק. משה.
את רואה את זה ומתחלחלת, מזו הפריצות הזו? ומזה לעזאזל השירים האלו?
ואתמול, את לא סגורה על זה אבל נראה לך שראית ככה בחצי עין שרבקה הזו, בכלל סיפרה לחברה שלה שהיא ראתה איזה סרט בקולנוע ואת חשבת שעוד שניה את מתה. ממש ככה. פשוט בושה.
ואז את מחליטה שצריך לשים לדבר הזה סוף, את לוקחת מצלמה ורוצה לתעד את החיים של רבקה מחוץ לאולפנה, ככה תוכלי להראות לראש אולפנה שרבקה עולה כיתה אבל לא בבית ספרנו
את עוקבת אחריה בשושו, ואז את רואה פתאום שבדרך הביתה, רבקה, עם העגיל השלישי, הנזם באף והצמיד על הרגל, עוצרת במדרחוב ומביאה כמה שקלים לאיזה אישה זקנה
´מוזר´ את חושבת לעצמך, ´למה שהיא שהערסית הזו בכלל תעשה את זה?´
טוב, את לא ממש מבינה מה ניסגר אבל את ממשיכה לעקוב ואז את רואה לתדהמתך, שאחרי כמה מטרים, עוד פעם רבקה עוצרת ומביאה שקל לאיזה הומלסית ואחר כך עוזרת לה לסחוב סלים ממדרכה למדרכה אחרת.
את מרגישה שחם לך ואת צריכה דחוף מים, או שאת חולמת או שמישהו השתגע לגמרי, אחר כך את רואה שרבקה נכנסת לבית שלה, ויוצאת אחרי 5 דקות לבושה בחולצה של ´נוער מד"א´
בשלב זה את מחליטה לפרוש ולא מבינה מה הולך?
איך זה יכול להיות שרבקה הערסית, הפושטקית הזו ששמעת שירים לועזים וכל הזמן מקשקשת שטויות ודברים חומריים כאלו, איך זה יכול להיות שהיא עושה כל כך הרבה מעשים של חסד ואת לא יודעת?
ניראה לך מוגזם קצת? לא מחובר למציאות?
יודעת כמה חבר´ה צעירים יש שמתנדבים קבוע ´בנוער מד"א´, ´זכרון מנחם´ וכו ואת לא תנחשי בכלל שהם כאלו, כי הם הולכים עם כיפה ממש קטנה והבנות לא בדיוק חשודות שבאו מאולפנת מעלה יהופצץ?
אלא מה, קודם כל תגדירי לעצמך מחדש את המושגים:
מה ההבדל בין רוחני לדוס ומזה בכלל אידיאלים
ואחר כך תביני שמה לעשות, אבל התמונה שאת רואה באולפנה לא תמיד משקפת ובגלל שאת רואה את הבנות האלו כאלו ערסיות, זה אומר שהן באמת ככה ויכול להיות שיש כל כך הרבה בנות שעושות דברים ממש גדולים רק שאת לא יודעת מי זה ובעצם למה שבכלל תדעי?
אין לך מכשרי האזנה של השב"כ והבנות האלו לא נמצאות בבית ה´אח הגדול´ ומי שצריך לראות...רואה.
כיוון שני ולא פחות חשוב, חשבת על זה שאולי בכלל יש לך הזדמנות משמיים לעבוד קצת על מידת הלדון לכף זכות שלך? מה את אומרת?
את מרגישה שאת יותר רוחנית מהן? אוקי, אז הקב"ה זיכה אותך במתנה והביא אותך לגור במשפחה תומכת וחזקה, לא כל הבנות זכו לתנאי פתיחה כאלו, מלבד זאת, אין לך גם מושג מה עוברת כל בת וכמה קשה לה בהתאם לכוחות הנפש שלה וזה בדיוק העניין של ´אל תדוני את חברתך עד שתגיעי למקומה´.
ברור שלא באתי להוריד לך את הרוח מהמפרשים ואני בטוח שהרצון והאש שלך לרוחניות הם דבר ענק שמראה שאת נמצאת ברוך ה´ במקום טוב ובאמת יש מצב שהרמה הנוכחית באולפנה שאת נמצאת בה לא מתאימה לך, זה לא שהתחתנת איתה או משהו ואם את מרגישה שקשה לך שם מבחינה רוחנית פשוט תבררי על אולפנות אחרות.
נכון, זה לא קל, מבאס, להתחיל ולחפש עכשיו מקום חדש וחברות חדשות אבל אם עדיין תרגישי שם את המועקה הרוחנית הזו, אז נראה לי סתם חבל לך לבוא ולסחוב את זה איתך ביומיום.
נכון שמרן הראי"ה כתב כבר ש´הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק´ אבל במידה ונראה לך שאין לך את הכלים להוסיף אור לשכבה שלך וזה רק פוגע בך, כדאי לך לשקול אלטרנטיבה.
הייתי מציע לך לדבר בשושו עם המחנכת או היועצת ולראות אם בכל זאת שייך לנסות ולהכניס כל מיני מערכי שיעור ודברים שחברות שלך יוכלו לזרום איתם ואולי בכל זאת יש על מה לדבר מבחינת ההשפעה.
ותזכרי שתמיד תמיד את יכולה להתפלל עליהם, לא תאמיני אבל שמעתי שגם תפילות יכולות לעזור.


שבת שלום
אבינועם
avinoam811@gmail.com