אני מיואש

שאלה

בס"ד

זרקו אותנו בעולם הגשמי הזה, בתוך כל החומריות בתוך כל השקר בתוך כל הגסות הזאת

קשה לי מאד להתרומם איך למרות הכישלון, למרות חידלון הציפיות, איך להאמין ולשמוח בטוב שלי ולהרגיש אהבת ה'

אני לומד בבית ספר חילוני עם כל הבעיות המלוות בזה, ויש לי מלא ספקות באמונה וכאלה וצרות ובלבולים.

ואני מלא בחובות כלפיי הלימודים להשלים, ואין לי זמן להתחזק, ויש לי כ''כ הרבה רצונות טובים להתקדם

עזבו אותי בתוך העולם הגשמי הזה, אני גר בעיר ממש ריקה מתורה, יש בתי כנסיות רגילים ובית חב''ד רק אין מרכז תורני

או ישיבה, אני רחוק ממקומות ששופעים רוחניות, וככה אני במקום שהוא בבחינת ''כרך של רומי'' בבחינת צבא של הס''מ, ככה מול כל זה..

והקב''ה מסתיר פניו, אין לי שום גילויים ברורים של קדושה, איך אני לא יפול ליאוש ולמרה שחורה, איך לא אפול לחולשה,

מה אני יכול לעשות, אני מרגיש בנשמה כמו קרחון גדול , קלח גדול של טומאה, כ''כ כבד כ''כ לא מאושר במצוות.

ושאני מנסה לשפר את מצבי ע''י עשיית טוב, זה עדיין לו מספיק, הרע הוא כ''כ גדול, אני כ''כ מחובר אליו כבר, כ''כ מיודד איתו

אני לא יכול לוותר על זה, נוח לי כבר לרחם על עצמי, איך, איך בתוך כל הבוץ, בתוך כל הבלאגן הזה, פשוט איך יוצאים הממציאות הזאת

אני מבין שהכל נסיונות, אבל זה מצד השכל, מצד הלב, עדיין קשה לי, מצד הלב, שאני מחפש ניחום, רק עידוד, רק פירגון, ואין לי את זה!!

תשובה