אני מבולבל...

שלום לך,
שאלתך טובה, כיון שניכר בך שאתה איש אמת ורצונך כנה, אני בטוח שהקב"ה יאיר לך את דרכך, ותזכה לעבוד את ה' בנעימות ובשמחת הלב.
אי אפשר לשכנע אדם להאמין באלוקים אם הוא אינו רוצה בכך. ומכאן, שהעמדה שממנה אדם שואל על האמונה היא מאד חשובה.
ניקח לדוגמא את השאלות של ביקורת המקרא שכתבת. אתה בוודאי יודע שהרבה מאד שאלות של אנשי ביקורת המקרא כבר נשאלו בידי חז"ל. אלו מצאו בהן מקור לשלילת התנ"ך ח"ו, ואלו מצאו בהן פתח להבנה עמוקה יותר של כוונת הכתובים.
יש הרבה גורמים שמשפיעים על הנפש וגורמים לה להשתכנע. ברור שמסביב לשאלה הרציונלית יש הרבה השפעות רגשיות, חברתיות ועוד. למשל, אם תסתובב בחברה שרגילה להתיחס בשלילה לאמונה, סביר ביותר להניח שאף ההוכחה המשכנעת ביותר לא תספק אותך, ומחר תהיה לך שאלה חדשה.
אם אתה מחכה שלא יהיו לך שאלות בכלל, אתה מחכה לשווא.
אם תעמוד מן הצד בעמדה פסיבית מסתפקת ותבקש שיכריחו אותך להאמין – לעולם לא תוכל להאמין. והרי אתה מרגיש חיבור חזק מאד ליהדות ואתה רוצה להאמין.
לכן, מה שעליך לעשות, קודם כל תצא מהעמדה של "בואו תוכיחו לי". תברר בעצמך. תלמד, תפתח ספרים, תקבע לעצמך חברותא עם אדם ירא שמיים שיוכל לעזור לך. תחיה לידו, תרגיש אותו, את חייו, את שאלותיו, את תשובותיו, אני בטוח שאתה תתרשם מן האמת, כפי שאומרים "ניכרים דברי אמת".
אם זה אפשרי, תחיה ותסתובב בחברה שמתיחסת לאמונה בכבוד, כברירה ראויה.
תתחיל לפעול, תרצה לברר באמת, תהיה מוכן לקחת אחריות על החיים שלך, רק כך תוכל להיות שלם עם החלטתך.
ברור, שכניסה לדיון כאן, ונסיון לשכנע אותך בכל מיני הוכחות יהיו "ברכה לבטלה". אבל כדי לא לאכזב אותך לגמרי אכתוב כאן כמה דברים.
בעייתך אכן לא קלה. זוהי הבעיה של כל העולם המודרני. כולם מטילים ספק, בכל מכל כל. זו כמובן עמדה נוחה לעמוד מהצד ולומר "אולי לא"? אבל גם אתה מבין שלא יתכן שבכל דבר נאמר "אולי לא" ולא נעשה כלום. לא נילחם על חרותנו, כי אולי זה לא שווה, לא נילחם על מדינתנו, כי אולי אנו לא צודקים, לא נהיה אנשי אמת כי אולי אין אמת וכן הלאה.
לכן ברור גם לך, שהשאלה אינה "אולי לא", אלא האם מה שאני חושב מסתבר? האם זה משכנע אותי?
אם תביט בעצמך תראה שפעמים שאתה בטוח בדברים מסוימים וליבך שקט גם בדברים שניתן להקשות עליהם "אולי לא".

לכן לא לא צריך להטריד אותך שגם על המסורת אפשר לשאול "אולי לא". אמנם זו אינה תשובה ספציפית לכל קושיא של ביקורת המקרא, אבל כוון כללי יש כאן. את השאלות הספציפיות ששאלת (על המספרים וכדו') תברר ותחקור, ותמצא שהרבה אנשי אמונה ומחקר התחבטו בה והסבירו אותה באופנים שונים.

ה' לא מתגלה רק בתורה. הוא מתגלה בהיסטוריה, בעולם, בנפש. האם התופעה ההיסטורית של עם ישראל לא מעידה על השגחת ה'?
האם העולם לא מעיד על יוצרו? וכפי שענה ר' עקיבא לאותו מין ששאלו מי ברא את העולם "כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקב"ה שהוא בראו". (אוצר המדרשים, תמורה עמ' 583)
תראה את החכמה המופלאה שמתגלית בבריאה. במבנה הכי פשוט ויסודי של העולם ישנו תחכום מדהים ונעלם, שלא מסתבר כלל וכלל לומר שהוא התפתח במקרה.
האם אתה סבור שהנפש היא אוסף של מולקולות זזות? האם אין בחירה חופשית? האם אין מוסר, אין ערכים מוחלטים, הכל יחסי, הכל נכון ולא נכון? האם אתה באמת כזה אדם, שמאמין שאין פשר לחיי האדם?

השערתך שהאמונה היא חלק מן הטבע האנושי ששואף להסביר תופעות בלתי מוסברות אינה מבוססת. אדרבא, יתכן שהספקנות היא הכלי של היצר הרע שנועד לכסות ולהעלים את הקב"ה מהאדם.

אתה צריך לדעת, שאין בענין הזה "תרופת פלא". אי אפשר להכריח אדם להאמין, ואין כאן כול נסיון "לנצח בויכוח". בשאלה הזו אתה צריך להיות אמיתי ואמיץ. אמיתי - ברור למה. אמיץ- כי אולי בפעם הראשונה אתה צריך להחליט, לעבור ממצב פסיבי ומסתפק למצב אקטיבי ופועל, להצטרף לדרך (איזו דרך שתבחר), להתחיל להאמין.

שתזכה להתחזק מאד מאד
בהצלחה
בברכה,
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
karnei_shomron@intermail.co.il