שאלה
לעניות דעתי,
הפרדוקס הכי גדול בפרה אדומה הוא שכאשר הכהן הטהור מתעסק בטהרת הטמאים, הם נטהרים והוא נטמא.
"זאת חוקת התורה" כך גם עם התורה עצמה,
ישנם אנשים שאינם רוצים להתעסק בהחזרה בתשובה ולהתערב עם ציבור שאינו מכיר את התורה והם מסתגרים בתוך עצמם על מנת שלא יטמאו גם כן.
לא כך אומרת התורה אלא, אותו האיש השומר על טהרתו ומקפיד כל הזמן צריך עתה להתעסק עם המון אנשים שאינם מקפידים, על טהרה והן טמאים על מנת לטהר אותם(אע"פ שאפשר גם בשוגג).
עצם העיסוק שלו בהם והתערבבות שלו אתם ובטומאתם ועוד במשך זמן רב , מוריד אותו מטהרתו והוא נטמא גם כן.
התורה מצווה זאת כ"חוקה" על מנת שלא ימנעו הטהורים מלהתעסק עם הטמאים.
כך גם הציבור השומר תורה ומצוות צריך לעסוק בקירוב בינינו לבין הציבור שאינו מכיר את התורה דיו. אע"פ שנטמא , זה חובתנו.
ואם יבוא מישהו וישאל למה? הלוא אני אטמא בעצמי, מה זה משנה? אומרת התורה "זאת חוקת התורה" כך תעשה , והמעגל האינסופי של מחזק ומתחזק (מטהר ונטהר) לא יפסק לעולם.
ואיש את רעהו יעזור ולאחיו יאמר חזק.
הייתי שמח לשמוע מה הרב אומר על מה שאני חושב..
שבת שלום ותודה רבה.
תשובה
שלום רב,
רעיון יפה והוא משתלב עם דברי החתם סופר בהקדמתו ליורה דעה, כדאי לך לעיין שם. כמובן שיש טעמים נוספים לפרה אדומה, גם אם היא עצמה חוקה.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת "בינות" רעננה.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם