שאלה
בס"ד
שלום לצוות המשיבים,
אני לומד בישיבת הסדר בשיעור ב' לפני גיוס בעז"ה במסגרת היותי הסדרניק.
יש לי בעיות בישיבה.יש אצלנו חברה' שפשוט "מצפצפים" על המסגרת של הישיבה זה מתבטא בכך שהם נוסעים הביתה מתי שהם רוצים ולכמה זמן שהם רוצים אפילו בלי להודיע ואני,שאני מודיע לר"מ שלי שאני נוסע הביתה הוא פשוט לא מאשר לי ולא מוכן לשמוע על זה ואומר לי תמיד "אני לא מאשר" הנושא הזה מאוד מכעיס אותי ופוגע בכך שגם אני מבקש רשות ולא נותנים לי בשביל לצאת בסדר מבחינת המערכת והם לא מבקשים ונוסעים והר"מים יודעים זאת!אולי באמת מגיע להם לנסוע הביתה כי הם לומדים יותר ממני שעות וכו' אבל זה לא בסדר שהר"מ שלי ישר שולל את זה שאני אסע הביתה.לפעמים כבר אין לי כח להיות בישיבה הזאת [לא אגיד את שמה..]אין אווירה של ישיבת הסדר אמיתית ואני גם קצת ילד בית אז קצת קשה לי להיות הרבה זמן בישיבה והר"מ שלי פשוט לא מבין אותי.
עוד נושא שקצת מעצבן אותי שאנשים באים לרבנים בישיבה בגוף ראשון"הרב אשרייך"/"הרב אתה עסוק" וכו' יש פעמים שהם ממש מדברים לרב כאילו הוא עוד איזה שהוא חבר שלהם רק שיש לו זקן והוא קצת יותר מבוגר מהם ואני,[לא מנסה להתגאות בכך]מדבר לרב בגוף שלישי ומנסה לכבד אותו כמה שיותר אך בכל זאת יש בנינו בעיות לפעמים.מה ניתן לעשות?
אשמח מאוד לקבל תשובה בהקדם -א.ב.מ-
תשובה
שלום רב
אני לא מכיר את ישיבתך, ולא יודע מה הנוהג בה. אם הנוהג הוא לבקש אישור בשביל לנסוע הביתה לשבת - עליך להתמיד לעשות זאת גם אם הרב לא מאשר לפעמים, וגם אם חבריך לא עושים כך. אם אין כל מנהג כזה בישיבה, אתה יכול לא לשאול את הרב.
בכל אופן, עליך ללכת או לר"מ שלך או לראש הישיבה ולפרוס בפניו את מה שכתבת בשאלתך. תאמר לו מה מציק ומפריע לך, מה אתה חושב שלא ראוי ולא נכון, תציע את הצעותיך לשיפור המצב.
על חלק מהדברים אולי עליך לפנות לחבריך ישירות, ולא לרבנים. תאמר להם מהי הדרך הנכונה לפנות בכבוד לרב, ובטח שלראש הישיבה. נסה לשכנע אותם שרצינות היא חלק בלתי נפרד משהות ישיבה, והיא כוללת לעשות שינוי נפשי עמוק לפעמים.
היתרון בישיבה גבוהה הוא שאתה יכול להתייעץ עם מי שאתה מעוניין, וללכת לאיזה כיוון רוחני שהלב שלך מושך אותך.
הפתרון האחרון שאני יכול להציע לך הוא שהמקום שבחרת הוא לא בשבילך, ושעליך לחפש ישיבה אחרת.
בכל אופן, רציתי להמליץ לך לא לנסות להסתכל על אחרים, אלא על הצמיחה האישית שלך בעולמה של תורה. את הביקורת שיש לך על החברים תשמור לעצמך, או תאמר להם במקום שיכול להישמע.
אריאל
(המשיב אינו רב)