אני בסוף אהיה חילוני!

שלום רב לשואל היקר,
קודם כל אני רוצה להביע את הערכתי אליך שאתה חוזר בתשובה. אשריך אחי, בדור כזה מבולבל לחזור בתשובה, ולראות את האמת בתוך כל השקר הזה, זה מראה שאתה אדם אמיתי מאוד.
השאלה שלך היא שאלה מצוינת. לא רק שהיא מצוינת אלא היא שכיחה וכך הוא סדר העולם.
התהליך של החזרה בתשובה מלווה ב'אורות' שאדם מרגיש שהוא מצא את האמת והוא מוכן לעבוד עד מסירות נפש וללמוד את כל ההלכות עד לפרטים הכי קטנים שלהם. כך גם ישראל בשעה שהם קיבלו את התורה הם אמרו 'נעשה ונשמע'- כל מה שיאמר לנו ה' אנו מקבלים.
אבל מה לעשות יש שחיקה בחיים. גם עם ישראל לא תמיד דקדקו בכל פרטי התורה והיו צריכים חיזוקים תמידיים מעם ישראל. לכן קודם כל שתדע שלא שאתה לא בסדר או משהו כזה, אלא שיש מצב נורמלי שצריך לעבור עכשיו.
הסיבה היא לא רק שחיקה. כשאדם חוזר בתשובה הוא מקבל סייעתא דשמיא מיוחדת 'הארה אלוקית' (כך זה מכונה בחסידות). ה' מראה לו לאן הוא יכול להגיע ואיזה מתיקות הוא יכול לקבל, אבל אחרי זה אומר לו כעת תעבוד ותגיע לזה מתוך יגיעה. זה הסוד של פסח ושבועות. בפסח ה' העלה אותנו ונתן לנו את התורה אך לא הייתה עבודה של עצמינו. בשבועות הגענו לאותה דרגה אך מתוך על העבודה של ספירת העומר ובה כל יום עבדנו על מידה אחרת.
עוד עניין הוא שה' לא רוצה לנסות חוזר בתשובה בתחילת דרכו כי אין לו כוחות מספיק לעמוד בזה, אך כאותו אדם שחזר בתשובה כבר 'נכנס לעניין' ה' רוצה לקדם אותו עוד ונותן לו ניסיונות. דע לך שדווקא מתוך הניסיון הזה אתה יכול להתחזק עוד יותר ולהעמיק עוד יותר באמונה ולעלות בנושא התפילה והקשר הכללי שלך עם ה' יתברך.
זה שרצית להדליק את המחשב זו לא עבירה, אדרבא, זה שהתגברת על הרצון הזה זו מצווה גדולה. 'ישב ולא עשה עבירה מעלה הקב"ה עליו כאילו עשה מצווה'. יש לך רצון חזק להיות לשמור תורה ומצוות. הרי אתה יודע מה היא האמת ואיך חיי החול ללא קדושה הם כל כך שקר.
כדאי אולי ללמוד עוד על חשיבות ההלכה ביהדות, זה עוזר ומחזק. אצרף לך דף שכתבתי לשואל אחר בעניין הקפדה על ההלכה ומה החשיבות בכל הפרטים הקטנים.
אשמח להיות איתך בקשר ולדעת מה קורה, אם דרך חברים מקשיבים ואם דרך האימייל שלי:
Liad_orian@wala.com
מחכה לשמוע ממך,

[נספ]ח- לעצם התשובה מדוע צריך הלכה-
אני רוצה לתאר לך כמה מצבים שהיו בעם ישראל ללא התוקף של עולם ההלכה. בבית ראשון הייתה הנבואה מאוד מפותחת. היו באותם שנים עשרות אלפי (!!!) נביאים. אך עובדה זו לא הצליחה לגרום לזה שבני ישראל יפסיקו לעבוד עבודה זרה, לרצוח ולעבור על גילוי עריות (עברות שבגללן נחרב בית המקדש). לעומת זאת באופן מפתיע למדי, בבית שני לא היה ולו נביא אחד, ולא היה את שלושת העברות החמורות הללו ובאופן כללי מצבו של עם ישראל השתפר פלאים. איך זה קרה? התחיל להתמסד עולם ההלכה, התחילו להכתב ספרים כמו משניות וכד' שעתידות להניח את היסודות לכל עולם ההלכה. אומר לנו הרב קוק בספרו 'זרעונים'- 'חכם עדיף מנביא'. היינו כל הרגש שנביא יכול לתת לנו, אינו שווה לחוכמה שחכמי ישראל נותנים לנו בהלכות שלהם. נבואה היא איזה התפרצות של רגש שחולף, ואין בכוחו לגרום שינוי מהותי פנימי באדם. אתן לך עוד דוגמא- אליהו הנביא מחליט לסגור חשבון עם נביאי הבעל ועולה להר הכרמל ומכריז עליהם מלחמה. מי שיש לו אלוהי אמת יוריד אש מן השמיים. וכידוע יורדת אש ושורפת את קורבנות אליהו במעמד מאוד דרמטי וכל העם נופלים על פניהם ואומרים ה' הוא האלוקים. מיד כמה פסוקים אחרי זה מסופר על זה שאליהו נשאר רדוף ואיזבל רודפת אחריו להרוג אותו. מה קרה כאן? איך מהנס הגדול הזה לא הרגו את איזבל ואליהו נשאר רדוף? שוב אותה נקודה, הנס וההתרגשות לא עומדים הרבה זמן והעם שוכח את הנס העצום הזה (אותה נקודה אפשר לומר במעמד הר סיני וחטא העגל ואין כאן המקום להאריך).
אתן לך את ההגדרה של ספר החינוך מדוע צריך את כל המצוות המעשיות-
כותב ספר החינוך:
'דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, וליבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו הוא עושה בהם, אם טוב ואם רע. ואפילו רשע גמור בלבבו, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים השתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפיל שלא לשם שמיים, מיד ינטה אל הטוב, ובכוח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הללבות'.
יש כאן רעיון פשוט- אפשר לדבר עם אדם קמצן על מעלת הצדקה ולומר לו שאם הוא לא יתן כסף לצדקה אנשים ימותו ועוד עוד והוא באמת יתן מאה שקלים. האם הוא ימשיך לתת הלאה- ספק רב. צריך עוד פעם לגרום לו התרגשות מהתחלה כי הוא לא עבד בצורה רצינית על מידת הקמצנות שלו. לעומת זאת, אם הוא ירגיל את עצמו כל יום לתת שני שקלים לאט לאט מידת הקמצנות שלו תפוג הוא יעשה אדם הגון.
אם נעלה עוד קומה בדוגמא של הצדקה נאמר שמי שנותן בדקדקנות כפי מה שהתורה אומרת בטוח נותן יותר ממי שחי על פי 'מוסר התנ"ך'. התורה מצפה מהאדם שיתן מעשר כספים (בין מהכסף שהוא מרוויח בעבודה ובין מהכסף שהוא מוצא או מקבל מתנה)- זה יוצא בערך 700 שקלים בחודש למשפחה, לא נראה לי שסתם אדם מוסרי שלא חי על פי חשבונות המצוות נותן כך. אותו דבר לגבי תפילה למשל. אם היו אומרים שחשוב להתפלל לה' אך לא היו נותנים לזה שיעור קבוע האדם היה עושה טובה ומתפלל פעם בחודש (בוא נהיה ישרים עם עצמנו), ודווקא הדקדוק הזה של שלוש תפילות ביום, כל אחת בזמן אחר גורם לאדם להרגיש שהוא קרוב מאוד לה'.
הלאה, בוא נבחן איך חוגגים היום את יום העצמאות ואיך חוגגים את חג הפסח. להזכיר, חג הפסח היה לפני כמה אלפי שנים ועדיין יושבים רוב עם ישראל סביב שולחן ליל-הסדר ואומרים את נוסח ההגדה ואוכלים מצות וחרוסת וכד'. לעומת זאת יום העצמאות- היה לפני בקושי חמישים שנה ותראה איך 'חג' ללא מצוות מעשיות ומדוקדקות מתחיל להאבד לו התוכן. אנשים שאינם דתיים לא מרגישים את יום העצמאות היום כי אין איך לאחוז את הדבר ללא איזה קישור מעשי.
סתם כך תשים לב בחיים שלנו, כל הדברים החשובים לנו בנויים על פרטים קטנים ומדוקדקים שמרכיבים מכלול שלם. החיים בין בעל לאישה למשל- אם הם יהיו בנויים על המוסר הגדול והאהבה הרגשית תוך זמן לא רב הכל יתרסק, לעומת זאת העזרה בהחלפת החיתולים ושטיפת הכלים והמילה הטובה הקבועה ועוד יותר מכך המחויבויות שיש לבעל כלפי אשתו ושל אישה כלפי בעלה גורמים את היציבות הקבועה של הבית ומחזיקים את הבית בצורה שלימה. בצבא למשל, כמה פעולות החייל הטירון עושה כדי להכניס את עצמו באופן חיצוני למסלול של מסגרת ושל משמעת- הוא צריך כל יום לחזור על עשרות פעולות רבות וכך הוא רוכש את ההגדרה- 'חיל הראוי להלחם'.
בוא ונבדוק עמים שפרקו מעל עצמם את עול המצוות ורצו לחיות לאור התנ"ך כביכול איך הם נראים היום. הנוצרים- החליטו שאין בכוחם לקיים את המצוות המעשיות אלא הם יחיו מוסר, וקשה להבחין במוסר שלהם בחיי משפחה וכד'. אומרים סליחה לכומר ורצים לחטא הבא.
אנו צריכים לפתח תחושה של עבדות לה'. אנו גאים להיות עבדים לה' וכל מה שהוא רוצה נעשה כי הוא בורא העולם. מי שכתב את התנ"ך ומי שאנו מתפללים לו רוצה שנקיים את הדברים המעשיים האלה ואם לא, הוא אמר לנו שאנו מתנקים ממנו ומזיקים לעולם.
סיכום קצר: תועלת המצוות היא בזה שהאדם מרגיל את עצמו לפעולות שמשפיעות הכי הרבה לקידום המידות שלו. חוץ מדברים מעשיים אין לנו דרך אחרת כדי להתקדם,כי רעיונות רוחניים לא מחייבים אותנו יותר מדי. וקומה נוספת, נאמר שאנו רוצים ומצווים להיות עבדי ה' בלי תנאים אם אנו מבינים כל מעשה שהוא מצווה (ודרך אגב רוב רובם של הדברים מאוד מובנים וישנם דברים מעטים שהקב"ה השאיר כחוק סתום עבורנו) הוא המעשה הנכון ביותר לעשות.
בעניין הגמרא נענה יותר בקיצור- הגמרא נכתבה בתור הסבר למשנה. לא צריכים להרגיש איזה הרגשה רוחנית כשלומדים גמרא, אלא צריך להבין אותה. היא היסוד לכל ספרי ההלכה ואי אפשר לדעת את ההלכה טוב (באמת טוב) ללא ידיעת הגמרא. הגמרא היא לא איזה אתגר איטלקטואלי אלא דרך להבין את מצוות ה' כדי לקיימם בצורה המושלמת. הגמרא נשארה ותמיד תהיה מאוד רלוונטית לנו כי בה מונחים כל יסודות הפסיקה בכל תחומי חיינו, צריך רק לדעת לתרגם את המושגים מ'שור שנגח את הפרה' ל'וולוו שנכנסה בסובארו'.
ליעד.