שאלה
שלום הרב.
שמי כפיר בן 23 ואני במצוקה רבה.
אני כבר מיואש מלפנות לרבנים 'שלנו' בנושא שלי. אני הומו. כן, אני בן 23, למדתי בישיבה שנתיים ושרתתי בצבא וגם הייתי קצין, הייתי מדריך בבני עקיבא, וכו' וכו' . אבל מרגע שהתברר לי שאין לי מקום בעולמכם יותר אני עצוב עד מאוד.
אני כבר הייתי אצל מי שלא יהיה...פסיכולוגים דתיים שהבטיחו שהם ישנו אותי. נו, בטח, ה'טיפולים' הללו עלו לי הון. את כל המשכורת הצבאית שלי הייתי מוציא על טיפולים שכאלה אצל פסיכולוגים שאירגון 'עצת-נפש' שלח אותי אליהם. פסיכולוגים שאחר טיפול או שניים יכלו רק להבטיח לי שאולי אני אוכל 'לתפקד' פעם עם אישה, אך בוודאי שלא אוכל לחוש אליה משיכה או בוודאי לא אהבה,.הייתי על סף התאבדות כשאירגון 'הבית הפתוח' של ההומואים בי_ם נתן לי טיפול פסיכולוגי בחינם! והם ניסו להסביר לי שאולי ישנן אופציות נוספות. כל כך הרגשתי נבגד מצד הציבור 'שלי'. איזו צביעות, איזה טיוח. אז בבקשה , שיקום רב ויגיד לי: אתה לא זכאי לחיים עם אהבה , חום, קשר זוגי ואינטימיות..אתה שונה. למה אני צריך להשאר בודד ועצוב, כשכל חבריי מתחתנים באושר? למה? אינני נמשך לנשים. אין לי אופציה אחרת לחיי אהבה אמיתיים. ניסיתי ל'השתנות' .די , אין לי כבר כח לכל המעגל הזה. הרי אתם החזקים ולכן אתם מקבלי ההחלטות, הרי מעצמכם לא הייתם דורשים מעולם מה שאתם דורשים ממני. הרי אתם לא בחרתם להיות 'סטרייטים' אתם פשוט כאלה. אני, ששירתתי בצבא, שיצאתי לשליחוית בתפוצות, אני דפוק וחוטא, וחבריי? שבסה"כ התחתנו עם אהובת ליבם? לא, הם כבר קדושים, הם כבר עשו מעשה נאצל...למה? כי הם התחתנו עם מישהי שהם אהבו??? ולמה אני צריך להשאר בודד? די, אני כבר חסר כוחות להלחם ולנסות להסביר את הכאב שלי, אין לי יכולת להלחם בטחנות רוח. אז אני פשוט אלך לי. אין לי אנרגיות לשנאה נגד הומואים ולבורות, ולקלות שבה אתם שוללים ממני את הזכות לחיים עם שותפות, חום ואהבה עם מישהו כמוני. ניצחתם, אתם תהיו הצודקים ואני אלך לי מהעולם הזה . וזהו. אני אסיים את הסיוט. תודה על ההקשבה, סליחה על ההפרעה.
בכאב גדול
כפיר
תשובה
בס"ד
זעקתך מגיעה עד כסא הכבוד, מצוקתך נכרת ביותר, ולכן מראש אני מקבל את בקורתך על אף חוסר ההגינות שנהגת בניסוח הדברים ולימוד חובה על רבנים שמוסרים את נפשם לטיפוח הרוחני של חיי קהילתם מתוך הקרבה גדולה. אבל אין דנים אדם בשעת צערו.
אני חושב שאתה צריך לעשות עבודת נפש עצומה ביחס לעצמך וביחס לעולמך. אין ספק שלעולם אף רב לא יתיר חיים משותפים של גבר עם גבר זהו איסור נצחי לכל אחד כולל בעלי הנטיה. אתה נולדת עם נטיה אחרת וזה סוג של נכות שיהיה עליך להתמודד כל חייך. הדעות בין הפסיכולוגים חלוקות ביחס לשיפור ושינוי אבל הגע עצמך וכי כל אחד שרובצת צרה לפתחו יתנה תנאים עם רבונו של עולם. העולם שלנו לצערנו שופע בנסיונות רבים והתמודדיות רבות וכל אחד יש לו את ה"תיק" שלו. כל נסיון שלך להתנער מהעובדות ולהתייאש הוא כשלון שלך בהתמודדות. אתה מספר שהיית קצין בצבא ולכאורה בשרותך הצבאי עברת נסיונות והתמודדיות לא פחות קלות מזו. האם נעלה על דעתנו שמשפחה ששכלה את בנה תפסיק לשמור תורה ומצוות? מותר לשאול מותר לברר אבל חלילה אל תטיח דברים כלפי שמיא ואל תאשים את כל הרבנים. אל תאיים על סביבתך כל מה שאתה עושה זה רק על אחריותך. כמו כן, אף אחד לא שונא הומו סקסואלים אלא אנו מתנגדים לחיים של גבר עם גבר. וגם הרבנים לא שוללים זכויות כל שהן אלא הם מייצגים את מה שכתוב בתורה שניתנה על ידי בורא עולם.
עשה בדיוק הפוך, תתיעץ, תתמודד ואני משוכנע שחרף כל הקשיים תוכל לבנות את עולמך את דמותך בגבורה ועוז
חזק ואמץ
בברכה
מאיר נהוראי