אני בהריון - הצילו!! - המשך

שאלה

שלום הרב

אני זאת ששאלתי מה לעשות כי אני בהריון מחוץ לנישואין.

https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=26849

ובכן קודם כל תודה - עזרת לי מאוד!! נתת לי מבט אחר על המציאות. לא להלחץ, לא לרוץ בבהלה ופחד, לא לעשות שטויות.

ובכן הייתי חייבת לחלוק את הסיפור הזה עם מישהו. והתשובה שלך ושל שאר המגיבים קצת עזרה לי. אני רוצה דרכך להודות לכל מי שתמך וסייע לי.

האמת היא שכשראיתי את התגובות על שאלתי קצת נלחצתי. הרגשתי חשופה, כולם כעת יודעים על סיפורי. ידעתי שאף אחד לא מכיר אותי, ואין שום סימן היכר או דרך לזהות מי אני, אבל זו הרגשה. אבל בסוף זה היה בשבילי הכי טוב. גם תומכים וגם אף אחד לא יודע מי אני.

אבל הייתי חייבת מישהו אנושי לחוק עימו את הרגשות הסוערים ולא רציתי לצער את ההורים ובטח לא רציתי שכל הכיתה שלי תדע. החלטתי לספר לחבר שלי (רק היה!!) לאבא של התינוק.

כבוד הרב התברר לי שלכל מילות האהבה הגדולות, לכל המילים היפות שהוא אמר לי כשהוא רצה להנות מגופי לא היה כיסוי.

סלח לי אם אומר שהתברר שהוא בכלל לא "גבר" - רק שפן קטן!!

איזה פחד נפל עליו! רחמנות. "תלכי מיד להפיל" הוא אמר לי. ניסה לשכנע, לאיים, ללחוץ, כאילו אני שפחתו הנרצעת. הבנתי את מה שכתבת בתשובתך - הבנתי שהוא דואג לעצמו. שלחתי אותו לכל הרוחות בבעיטה ארוכת טווח. ואיימתי עליו שאם הוא מספר למישהו אני תובעת אותו על אבהות ובדיקת רקמות וכד' - וכעת לדעתי הוא לא יפתח את הפה לעולם.

לעצמי אמרתי שאני לעולם לעולם לעולם לא אוותר יותר בכל הנושאים האלה של צניעות. לא אאמין למילים של הבנים. לא אתן להם לא יד ולא לטיפה ולא דחקה ולא סתם טפיחת כתף. כלום כלום כלום.

לא אאמין למילים החלקלקות שלהם - אני כבר יודעת - אין לזה כיסוי.

*****

כתבתי לך את השאלה\תגובה הזו ובאמצע הפסקתי. קרה לי משהו וירדתי לבית החולים. וזהו זה נגמר.

אני ממשיכה כעת את מכתבי בדמעות מהמקום שהפסקתי.

למה בדמעות?

כי זה נגמר!!

היתה לי הפלה טבעית.

הקב"ה כנראה ריחם עלי. אבל אני טפשה - כולי דמעות.

אני לא יודעת אם זה על מה שקרה לי או על הילד שהיה לי כמעט. הוא כבר לא חי - נדמה לי שכבר התחלתי לאהוב אותו, את הילד שהתחיל להתרקם במעי.

לא יודעת מה לומר. אולי אלוקים ריחם על הילד הזה, שלא יבוא לחיים בלי אבא בלי משפחה תומכת.

לא יודעת.

תשובה