אני אוהבת בשר ויין

ב"ה

הברכה והשלום!

המנהג בכל ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בתשעת הימים שמר"ח אב עד אחרי ט' באב. (הספרדים- ממוצאי ר"ח, והאשכנזים גם בר"ח).


דעי לך כי הגזרה הזו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, יש בה משום הזדהות קולקטיבית עם סימני האבל הלאומי שקיבל על עצמו עמ"י עקב חורבן ביהמ"ק. ומן הראוי היה שכל השנה היינו "סוחבים" את ההזדהות הזו על גבנו, כל יום וכל שעה: לא אוכלים בשר- בטלו קורבנות וחרב המזבח, ולא נשתה יין- מפני שבטל ניסוך היין על המזבח. וכו'.

ההלכה היהודית תפסה את דרך האמצע, מפני שלהתאבל כל השנה- אי אפשר.
ולכן אנו עושים סימנים כזכר לחורבן במשך כל השנה כולה, כגון: אדם שבונה בית, משייר אמה על אמה בלתי מסוייד.
ואדם המתחתן שובר כוס באמצע שמחתו כזכר לחורבן.
וכל עמ"י מזדהה במנהגי אבלות קולקטיביים שמתחילים מי"ז בתמוז ועולים בהדרגה בחומרתם, עד העשירי באב, היום בו הוצת אש בביהמ"ק.
אנא עייני היטב בסיפור המופיע ב:[תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף ס עמוד ב

ײת"ר: כשחרב הבית בשניה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח, ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח, ועכשיו בטל? אמר להם: א"כ, לחם לא נאכל, שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל, שכבר בטלו בכורים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה, שכבר בטל ניסוך המים! שתקו. אמר להן: בני, בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר - שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדאי אי אפשר - שאין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה, דכתיב: מלאכי י' במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו, אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד, ומשייר בו דבר מועט. וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה. אמר רב חסדא: כנגד הפתח. עושה אדם כל צרכי סעודה, ומשייר דבר מועט. מאי היא? אמר רב פפא: כסא דהרסנא. עושה אשה כל תכשיטיה, ומשיירת דבר מועט. מאי היא? אמר רב: בת צדעא, שנאמר: תהלים קלז אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'. מאי על ראש שמחתי? אמר רב יצחק: זה אפר מקלה שבראש חתנים. א"ל רב פפא לאביי: היכא מנח לה? במקום תפילין, שנאמר: ישעיהו ס"א לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר. וכל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר: ישעיהו סו שמחו את ירושלים וגו'. תניא, אמר ר' ישמעאל בן אלישע: מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה*]

בברכה,


עוזיאל


.