אנורקסיה וקשיים בדרך של חזרה בתשובה

שלום לך,
שאלת אותנו: האם מה שאת עושה נכון או אסור?
בעצם, את מקיימת חלק ממצוות העשה, כלומר חלק מהמצוות שדורשות לעשות משהו חיובי כמו: קידוש, תפילה, ברכות. את גם משתדלת ללמוד ומחפשת תשובות כדי להתקדם מבחינה רוחנית.
עם זאת, את עדיין לא שומרת על חלק ממצוות הלא תעשה. כלומר את לא מקפידה להימנע מדברים אסורים כמו לבוש לא צנוע, הליכה לים ועוד. (אין איסור הלכתי ללעוס מסטיק, אם כי עדיף לעשות זאת בנימוס...).
מהמכתב שלך ניכר שאת רוצה מאד לעשות את הישר והטוב. כבר מגיל קטן הרגשת משיכה לרוחניות, משיכה לאור האלוקי ולאמת, אלא, שקשיים רבים נערמים בדרכך.
בגלל שאת מתמודדת עם כל כך הרבה קשיים, קשה לך לקיים תורה ומצוות באופן שלם ואת עושה רק חלק מהמצוות. לא כדאי להתייאש כשלא מצליחים לקיים הכל. האמת היא שאין אדם שמסוגל לקיים את כל המצוות ולא לחטוא אף פעם. תמיד צריך לשאוף להתקדמות, ואף פעם אסור להתייאש.
לפי זה: המצוות שאת עושה זה דבר מבורך, וככל שאת נתקלת ביותר קשיים בדרך, יהיה לך שכר גדול יותר על קיום המצוות הללו. הדברים האסורים שאת עדיין עושה מצערים אותך. זה אכן מצער, אבל זה לא אומר שאת צריכה לוותר על מה שאת כן מצליחה לעשות.
את שואלת אם את צבועה?
לא נראה לי שיש כאן צביעות. נראה לי שיש לך שאיפה לטוב, ואת מצליחה לממש רק חלק ממנה. זו לא צביעות, זו התמודדות עם קושי. את מתקדמת בשלבים, לאט לאט!
אם את מעונינת להמשיך לברר את הנושאים הללו אולי כדאי שתהיי בקשר עם אנשים דתייים בקרבתך. בעיר מגורייך יש קהילה דתית לאומית די גדולה ייתכן שנוכל ליצור קשר בינך לבין אחת המשפחות בקהילה, אם תהיי מעוניינת בכך.

בנוסף, מהמכתב שלך עולים עוד הרבה עניינים חשובים.
את נמצאת במצב משפחתי מורכב: המשפחה מחולקת לשני חלקים, יש מתח בינך לבין אמא, ולפי מה שהבנתי, גם בין אמא לאבא.
כשאמך אומרת לך שאת צבועה זה בטח מאד מאד לא נעים לשמוע, ובכלל המתיחות ביניכן לא נעימה ואת מבקשת שנייעץ לך מה לעשות במערכת היחסים עם אמך.
אני מבינה שהעובדה שאבא ואת שומרים מצוות מפריעה לאמא שלך, אבל לא ברור לי האם הייתה מתיחות במשפחה עוד לפני שהתחלתם לשמור מצוות או שהמתח התחיל סביב שמירת המצוות?
זה נושא לברור ארוך יותר ויש אנשי מקצוע שיכולים לעזור בכך.

הבעיה האחרונה שהזכרת היא אובססיביות לגבי גופך ומה שאת אוכלת.
זו בעיה מאד מאד רצינית שמעיבה על כל החיים!
כמו שאת כותבת, את מודאגת מעניינים הקשורים באוכל. את מפסידה חוויות כמו לנסוע לדודה שלך בגלל שאת מודאגת מהאוכל ויש בטח עוד הרבה תחומים שבהם הבעיה הזו משפיעה עליך.
אובססיביות לגבי הגוף היא לא רצויה בכלל. חכמי ישראל בכל הדורות הדגישו את הפנימיות של האדם, את הנשמה ולא את הגוף. אמנם, האדם מורכב גם מגוף וצריך לכבד את הגוף אבל אסור להפוך אותו למרכז החיים.
אנורקסיה שמתבטאת בין היתר בהרעבה עצמית היא אסורה לפי התורה. כי כמו שאמרנו קודם, התורה מכירה בכך שאדם מורכב גם מגוף וגם מנשמה. ולכן, צריך לשמור על הגוף וגם להנות מהגוף, להנות מהחיים.
בכל זאת, העובדה שאת רוצה לצאת מזה היא סימן מצוין!
זה אומר שאת עוד מסוגלת לעזור לעצמך, את מבינה שהאנורקסיה היא הרסנית. אבל לבד זה לא פשוט לצאת מזה, את קוראת לעזרה, אבל מירושלים קשה לנו לעזור לך בענין כזה. אולי את יכולה לפנות לייעוץ, למשל לפנות לתזונאית ולטיפול פסיכולוגי, אפילו במסגרת קופת חולים שלא תדרוש ממך כמעט שום תשלום. אולי את יכולה להעזר במישהו בסביבתך הקרובה. צריך לחשוב על דרך. אם את רוצה להשאר חסויה ואנונימית תוכלי לפנות למרכז סיוע לנשים דתיות. טלפון: 6555744 בירושלים, וישנן גם קבוצות תמיכה לבנות שסובלות מאנורקסיה ומתמודדות עם זה ביחד (נוכל להפנות אותך אל הכתובת המתאימה).
לא כל כך ברור לי מתי היית חולה? את מאד צעירה. בדרך כלל אנורקסיה מופיעה לא לפני גיל 14 ואת אומרת שכבר היית חולה וכבר הבראת.
באיזה מצב היית ואיך זה עבר? אולי זה לא היה ממש אנורקסיה?
אני מקווה מאד שבאמת הבראת אבל חשוב לדעת שאנורקסיה היא בעיה רצינית שצריך לטפל בה באופן יסודי ועמוק. אם לא מטפלים בה כמו שצריך היא עלולה לחזור. נראה שאת עוד לא התפטרת לגמרי מהבעיה.
עם כל החשיבות של השאלות הקודמות שטיפלנו בהן, הטיפול באנורקסיה שהייתה לך נראה לי הכי הכי הכי חשוב!
נראה לי גם שיכול להיות קשר הדוק בין הבעיות הקודמות לבעיה הזו אבל זה לא מתאים לדיון באינטרנט, אם תהיי מעונינת נוכל לדבר על כך בטלפון.

אשמח מאד אם תצרי קשר )לאימייל: aviya@maale.org.il
ונוכל ליצור קשר טלפוני)
כל טוב ובהצלחה רבה
רויטל , חברים מקשיבים