שאלה
בס"ד.
שלום,אני בשנת השירות הלאומי הראשונה שלי. אני אהיה בע"ה בת 17 וחצי באדר,ולכן בכל פעם שמציעים לי מישהו לשידוך <וב"ה,מציעים לי הרבה בתקופה האחרונה>,אני אומרת 'לא',כי אני לא רוצה כרגע.
קראתי פה באתר תשובה של הרב ששאלה "למה,בעצם,לא נישאים אם 'זה מגיע', רק בגלל הנורמות של העולם ה'חילוני' ש18 זה צעיר מדי?" וחברה שלי אמרה לי ששמעה בשיעור של רב שאינני זוכרת את שמו שאסור להגיד 'לא' לשידוך,משום שזה יכול להיות זה.
אז השאלה הראשונה שלי היא האם זה נכון לגבי כל המקרים או רק שכדאי לקת זאת בערבון מוגבל?
האם גם אני צריכה לומר 'כן' כי יכול להיות שזה הוא למרות שאני מתעקשת על עוד שנה של שירות לאומי,שיכול אפילו להיות בתפוצות, ושואפת לעוד שנה מדרשה <אני צעירה,ולכן 'יש לי זמן'>?
בכל מקרה,חברה שלי התעקשה שיש לה מישהו לסדר לי.. ואפילו נתנה לו את המספר שלי למרות מחאות נמרצות מצדי שאני לא מעוניינת. נפגשנו והיתה בינינו כימיה נהדרת,אך מכיוון שיש לי עוד תכנונים ללפני החתונה <במשך לפחות שנה וחצי> ומכיוון שהוא <בשיעור א'> רוצה להתחתן אך ורק אחרי הצבא,החלטתי שלא להמשיך כרגע.
זה שבר אותו לגמרי. הוא בחור מקסים ורציני שלומד באחת הישיבות היותר נחשבות. הוא פשוט מדהים! ואמר לי כל הזמן לסמוך עליו ושיהיה בסדר,אבל הרגשתי שזה בא ממקום לא נכון ולכן יצמח באופן שגוי.
אני יודעת שזו שאלה של גן חובה,אבל- אם עשיתי דבר כ"כ נכון,למה כ"כ קשה לו? ולי? אני שלמה עם ההחלטה שלי,אבל לא עם מה שהיא גרמה.
שאלה שלישית ואחרונה- אם החיצוניות מפריעה לי <למשל-הוא נמוך ממני ב5 ס"מ>,עדיף לקטוע את זה מאשר לפתח תלות רגשית?
אני אודה לכם אם תפרסמו את השאלה ללא פרטים מזהים <כמו גילי וכו'> כי אני בטוחה שיש עוד הרבה בנות שהשאלות האלה מציקות להן.
תודה רבה!
שירה.
תשובה
אין לך מה להרגיש אשמה . אדם צריך לשעות את החחלטות באופן שנראה לו הנכון לו לעתידו ולעמו . אך לא בשל פגיעה במשהו אחר מוטל עלייך לשנות את סדר חייך .
כמובן שיש דרכים רבות לעשות כל דבר ולכן יש להזהר בזה אך באופן עקרוני אין אנו נוטלים עלעצמנו אלא לדאוג לאחרים אך לא תוך ביטול מוחלט של רצוננו הנורמליים והטובים .
עניו הגובה הוא משני ואינו סיבה לסיים קשר אך יש נשים שלא מצליחות להתגבר על זה וכל אחת תחליט לעצמה .אדם יודע מרת נפשו .