אמיתות התורה

שלום וברכה
אין תשובה מוחלטת לשאלה כזאת. לא משנה מה אני אגיד לך, השכל מצריך למצוא טענות ושאלות. אין הוכחה מוחלטת בדבר הזה אלא הכל מתחיל מבסיס של אמונה. כל מה שאני אביא לך זה עזרה לעבור מחסומים שהשכל מציב בפני האמונה הפנימית ולא מאפשר לה להתגלות.
אני גם מוסיף מראש שנראה לי שההוכחות כאן מטות את הכף לכיוון שהתורה ניתנה בסיני והיא אמיתית. ולכן חובת ההוכחה שזה לא כך היא על מי שרוצה לטעון אחרת. אי אפשר לבוא לאומה ששומרת מסורת 3800 שנה מיציאת מצרים ופתאום לומר: מי אמר שזה קרה? ולחשוב גם שזו הפעם הראשונה ששואלים שאלה כזאת ואף אחד לא חשב עליה קודם, זה כמובן לא נכון. כך שכשיש לנו שאלה כדאי לברר מי כבר ענה עליה לפנינו. ישנם ספרים רבים שעוסקים בנושא. לדוגמא "דע מה שתשיב לעצמך" של הרב זאב קרוב, "אמונות" של הרב ישראל הס זצ"ל "משיב הרוח" של הרב אבינר ועוד. את גם יכולה למצוא תשובות לעניין בכל מיני אתרי אינטרנט יהודיים.

אני חושב שהאמונה שלנו בקב"ה ובתורה וביהדות בכלל באמת לא יכולה להתחיל בהוכחה כזאת או אחרת. גם אם אני אסביר לך עשרות פעמים, בסופו של דבר אין הוכחות מוחלטות, אין לי נס גלוי שבו אני אוכל להראות לך את הקב"ה ואת רצונו מאיתנו...
מה שאת כן יכולה לעשות זה לקרב את האמונה לשכל, לפתוח פתחים אל הנשמה של חברה שלך שהיא ודאי קשורה ודבוקה בקב"ה ויודעת בדיוק מה היא רוצה ממנו...

האמונה היהודית בניגוד לנצרות ולאיסלאם, היתה התגלות לפני כל האומה בהר סיני, ולא לאדם אחד שאחר כך הפיץ את התורה שלו לקהל מאזיניו בכריזמה גדולה.
אם לא היה מעמד כזה, האם היה ניתן באופן סביר לגרום לבני אדם לשנות אורח חיים קולקטיבי שבאותם שנים, ולוותר באופן מופלג על דברים אישיים.
למשל: משה רבנו רוצה להיות מנהיג, הוא מן הסתם ינסה לרצות את קהל המאמינים שלו במה שחשוב להם: נשים, בשר, ופתאום הוא לא מרשה ציד חופשי ולא דיג חופשי! רק הבשר הביתי מותר, ואחר כך עדיין יש טריפה ובשר וחלב ומליחה, כל כך הרבה בלבולי מוח - פוגעים באדם במה שנותן לו כוח! (הנצרות והאיסלאם אמנם גם מגבילים את האכילה אבל הם לקחו את זה מעם ישראל. זה דבר שהיו מורגלים אליו כבר ולא חידשו כלום. הנצרות לא שמה שום הגבלות, וגם באיסלאם כמעט הכל חופשי, ועוד אפשר לכפר על ידי וידוי קטן. הפופוליסטיות של הנצרות קנתה את ההמונים)
וכן בעניני עריות - לא להתחתן עם כל אחת, וגם עם האישה לא כל הזמן מותר, זה מפריע! קם משה רבנו ואוסר!ואנשים נשארים איתו!
לאומה חקלאית הוא אומר לא לעבוד בשבת! לכאורה אתה לוקח ממנו את כל התקווה, ויותר מזה - שמיטה, ויותר מזה -יובל! ועוד אתה דורש המון מעשרות - לעניים לאומללים, וזה מכביד מאד! פגיעה בכיס גורם שכולם יברחו! שהמסכנים יעזרו לעצמם! חמלה זה דבר רחוק מבני אדם כי כשאתה חזק אתה לא תרצה להיות חלש ואם תתן - בסוף תזדקק!
משה רבנו גם דורש דרישות מאד חריפות מכל הסקטורים, מהקצינים בצבא יש דרישה של קדושה וזה קשה מאד, איזה עצים מותר לכרות ואיזה לא. אדם במלחמה לכאורה אומר שאף אחד לא ידרוש ממני כלום. משה מכתיב גם לכוהנים הכתבות קשות - אין אדמה! יוסף לא לקח מכוהנים, ובאירופה שליש מהשדות היה שייך לוותיקן כי צריך הבטחת הכנסה! משה רבנו אמר שהכהנים לא נוגעים בתעשייה ומסחר אלא יתפרנסו מנדבות! התורה גם אומרת שהנותן אחראי למי יתן - לחבר שלו! אם כן אין פרנסה לכהן בוודאות, זה לא נעים! הכוהנים צריכים לחנך את העם לעדן את רוחו וזהו ואין גיבוי! ועוד יותר - גם כהני דת בכל הדתות הקטע הכי חשוב הוא המוות - הכהן הוא חצי אלוהים, ואז אפשר לקבל קצת מפה וקצת משם, ואילו הכוהנים אסור להם להיות קשורים לזה!!! בליבת העניין הדתי, ליבת ההתקשרות שלו - ממנו הוא מנותק! כי זה שייך לקב"ה ולא לכוהן. זה דבר בעייתי, לכאורה הם לא יתנו לזה גיבוי! מי שנפגע מהתורה זה כולנו!

גם מעמד האישה הוא דבר מאד לא פשוט שחודש בתורה.
אנחנו חיים בתפיסה חברתית שהתרגלנו אליה משחר נעורינו, בענין מעמד הגבר מול האישה שהוא מאד בעייתי. זו נקודה שהכי נותנת לגבר מקום. האלימות היום היא בגלל שאין לגבר מעמד. בחוקים של פעם, מעמד האישה היה גרוע מחמור. בחוקה השומרית שהיא מאד מתוחכמת, אם רצחו אישה - רוצחים לו את אשתו! אם אדם רוצה להרוג את אשתו - זה כמו לקחת ספר שלי ולקרוע אותו. אין לבית המשפט מה לומר. גם אפלטון אומר שהמנצחים בקרב - לוקח איזה אישה שהם רוצים!!! לנפוליון בחוקה שלו אין מעמד כספי לאישה, אין לה כסף. בתורה שלנו יש לה כסף יותר מהגבר, כי היא לא עובדת ואם כן - לוקחת לעצמה! היא לא חייבת להשקיע את הכסף למשפחה. הגבר חייב בפרנסה ובחינוך וכו´! זו החוקה שלנו!
ועוד התורה כותבת על האישה "אשת חיל" כמה היא עושה וכו´ וכן בשיר השירים ובבראשית "ויקרא את שמם אדם", בעשרת הדברות "כבד את אביך ואת אמך", כל העמים נלחמו כל החיים שאישה תקבל ייצוג וכוח וגם היום היא לא מקבלת מקום - ביפן למשל, תמיד מנצלים אותן. אבל התורה אומרת דברים שמאד מקוממים את הגבר. אז החברה הייתה בנויה על כוח ולכן הגבר החליט את ההחלטות.
ועוד כל קבוצה יכלה הרי לבוא בטענות למשה. מה נאמר - שמשה כפה אותם? היה לו כוח והוא אילץ בהפחדות? אבל הרי הוא מת! אם זה לא בהסכמה הרי היו הולכים הפוך. הוא השתגע, הוא הלך - והסיפור לכאורה נגמר. ואילו אנחנו הולכים איתה לאורך כל ההסטוריה.
זה לא רק מהפכות ביחס לאשה ולעבד, אלא למשל אם אדם אומר דבר נאור כשכל העולם מולו אומרים להיפך והם בעלי הכלכלה, ואני קטן ומצומק הרי ש"חכמת המסכן בזויה" לכאורה יזלזלו מאד בתאוריה של היהדות, במיוחד שליבת התאוריה של התורה היא להתרחק מהגויים. מה אתה מבודד אותי ומצמק אותי? לא מתאים לי! אז כשזה דבר שהוא בניגוד לתרבות השולטת או בניגוד לכל התפיסות - זה לא עובר מסך!

אחד הדברים המזעזעים הוא שמדובר בעם שיש לו אנשים מאד נועזים וביקורתיים, עם חכם שלא שותק ומבקש צדק, ולאורך כל ההסטוריה נמצא בצמתים המרכזיים. הוא יושב בגלות 2500 שנה, מה קורה לאדם מצליחן שמונעים ממנו את זה בגלל דת - מה שוקל יותר? נהנתנות ושררה או ספר חוקים ששמענו משום מקום??? בקיבוץ הכל קרס! סבא שלנו כל כך מוצלח, שואל אותו נכדו מה אתה צריך את הדת? ולמרות כל זאת, העם היהודי, לא כולו אבל למעלה מ130 דורות יושב שם, ועובדים קשה מאד לקיום וממשיך לשמור אמונים. זה לא מובן! העם היהודי זה תופעה לא מוסברת! איך אנשים אלו עמדו מול כל הפיתויים? מה החזיק את הצירים האלה! זו מערכת לוחצת, פוגרומים שמטרתם לבטל את הברית הישנה ולהאמין בישו לזה הם מגויסים. כל מה שהם רצו זה לבטלנו מדת, והיו הרבה הוגים יהודיים שאמרו שזה הפתרון. הנקודה הזו היא משמעותית מאד שלמרות הכל העם שומר אמונים, עם ישראל הוא עדות חיה לאלוקים בעולם.

נעבור לדברים בתורה: בקביעת עמדה כלפי חוקה לקביעה אם היא אמת או שקר, נבדוק אם זה השקפת עולם נקודתית - שזה שקר. רק השקפה שנותנת מענה כללי - כמו היהדות זה קביל. יש מענה בין איש לאשתו, בין חברים, בין כלל לפרט, שאלות לאומיות, צדק, חמלה, מהו חכמה, הגיון, כל השאלות זה תורה שלמה ואין כזה דבר בעולם כל כך מושלם. למשל בעיית העניות - צדק וחלוקת משאבי האומה. התורה נותנת מענה גורף בשמיטה וביובל. זו מהפכה ענקית. אין עם שחשב על כך כמענה וכשאיפה, ושלא יהיה אחד עם מיליונים שרק מעשיר ואחד עם דירת חדר. פעם בחיים מתחילים מחדש - ואיך הוא ימשיך? פה המקום ליוזמה, לדמיון, ליכולת לפרוח (לא קומוניזם). ההיזון בין 2 הדברים הוא הצדק.
המחלוקות - טוטאליות מונעת יצירתיות. יש עקרונות וצריך לגבשם כל פעם. אם נשאל מה יותר חשוב הכלל או הפרט? המחלוקת שמושכת ל-2 הכיוונים יוצר את הרגש. ההכרעה תהיה בשולחן ערוך, אבל צריך לקחת בחשבון הן את הפרט והן את הכלל. אם היינו מכריעים ככלל - היינו הורסים את הפרט וכן הפוך - לפדות שבוי אחד ולגרום לעשרת אלפים אחרים! זה הדבר היפה ביותר בתורה - כל אחד בלב שלו, ביראת שמים שלו, קובע הלכה על פי היסודות.
המבחן של העם היהודי הוא אם הספר של העם הכי בזוי הפך להיות המשפיע ביותר - וזה אכן קרה. האידיאה הראשונה של העם היהודי הפך להיות של כל המין האנושי - אחדות הבורא זה תפיסת האבסטקט, וזה מנת חלקם של כולם. הנושא השני שעמד כסלע תמיד - האכזריות והמלחמות לשמם - נפוליון ומוקדון, שפיכות דמים ואכזריות שזו מנת חלקם! היהדות הצליחה לתת תפארת ל´ואהבת לרעך כמוך´. מושג החמלה נוצר - התודעה הולכת ומשתפרת בכיוון של חמלה, למרות שיהיו עוד מלחמות. כמות הטיפול לנזקקים לחולי נפש וחולים וכו´ וכו´. מי היה מעלה על הדעת שעם כל כך בזוי הוא יהפוך להיות סלע קיום בעולם.
אמנם לא היה לנו שלטון עצמי, אבל לא היה עם שהיה דואג לעולם הרוחני בכל מקום בעולם: בג´רבה היה חכמה ואנושיות למרות כל התנאים הקשים, לא זנחו אף אחד. המבחן הוא בהישרדות. המבחן הוא גם כשהאדם למעלה הוא אדם וגם כשהוא למטה. כחברה כקהילה המבחן הוא גם כמה עושים, וכמה עוד נעשה. ודאי שלא הגענו עדיין - לגאולה.


נקח 3 אידאות: "אנוכי ה´ אלוקיך" - אי אפשר להגיד אותה אם לא כח אלוקי נגע בבני אדם. העולם כולו היה בחשיבה חומרית, המחשבה הכי עליונה אמרה שהשמש זה אלוהים. לבוא ולומר שהאלוהים נצחי - איך הגיעו לזה? בחוקות כל העמים לא התקרבו לזה בכלל. זה לא יתכן בלי הארה אלוקית, וזה לא רק הוגה אחד אלא חברה שלמה! הדבר הכי קשה בדיבור עם מישהו בלי אמונה שהכל עובר בחושים ולא בהגיון ובשכל - הוא נחסם כשזה מגיע לכך. צריך להעלות אותו לשם ואז הוא תקוע למרות שהעיניים לא מה שקובע את האמיתות! זה קשה לעבור לשלב הזה. זו התכונה העברית שמנסה להפוך את זה לבסיס בהשקפת העולם. לכן לפני הדיבורים צריך לדבר על זה - שהעיניים הם לא האמיתות - לדוגמא: קיומם של גלי קול, תזוזת כדור הארץ. מה זה אוזן? גלי קול והעור הרגיש שמאחוריו פטיש ואחד מכה את השני וזה מפיק 400000 צלילים והוא מעביר למוח וכו´ וכו´. צריך לקחת את האדם למחוז הזה מיצור גשמי ליצור רוחני!

הקושי במדבר והיציאה ממנו תסביר את הענין. מה היה החטא הנורא ביותר? חטא העגל - הגשמת האלוקות. מה היתה הנקודה הבולטת ב-480 שנה עד בנין המקדש? שלא רצו לקבל מלך כי האידיאה של ה´ אחד מנע מהם להעמיד אדם שאפילו יהיה כאילו. אז איך עבדו עבודה זרה? יש בלבול גדול במה עשו עם שיראל. בניית במות כשאסור וזעקות הנביא - זו לא כפירה באחדות הבורא אלא אינטרסים לא ראויים. עבודה זרה ממש לא היתה ממש מצויה.
דבר שני - מבנה התורה: נניח שלא היה מעמד הר סיני, איך קבלנו ספר כזה? בא יורם נגיד ורצה לשכנע שיש תורה וצריך לשמוע בקולה. "אבותיכם היו בסיני וקבלו כך וכך וצריך ככה וככה..." מה היה קורה? היו כולם הולכים הביתה ושואלים את ההורים אם זה אכן קרה - מצרים שבת וכו´. כולם היו אומרים שזה תמהוני, בייחוד שזה מחייב. סתם ככה איוב, הנבואה, זה חוכמה קשה, אמיתית אבל לא פשוט ללכת עִם עם כזה. מי שהצליח לשכנע אותו זה מופרך! מי היה שומע? כל העם היה בסיני? זה לא היה עובר! יותר מזה - עם לא כותב ספר שהוא גנותו של העם - לא תכתוב על עצמך שהוא בילדותו היה משוגע בבית משוגעים אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה. להיות עבדים במצרים, במעמד נחות כל כך וחוזר על כך כל כך הרבה פעמים זה לא סביר.
דבר שלישי : בני אדם מחפשים ראיות - על ידי ראיית החיבור של שמיים וארץ, נבואה וכו´. כאן צריך לדבר על דברים כמו למשל שיש תוכחה בויקרא - שמכוונת לגלות בבל ובדברים מדובר על גלות שניה. מסופר בנביאים על נשר שבא מרחוק - זה הרומאים, ולא היה שום מגע לפני כן עם הרומאים! והנבואה בעצם מקבלת ביטוי ממשי, ולא יתכן שתאמר בלי נבואה.

אידאת הגאולה - שנלך לגלות ושנשוב ממנה קשה מאד כי אף עם לא יצא לגלות - לא המצרים ולא הרומים ולא הצרפתיים. עם שמשאיר ארץ ריקה, והנביא אומר שאף עם לא יכנס כאן בינתיים? זה לא אפשרי! הרי זה מקום נהדר וכולם יבקשו אותו. והרי חושקים בו באמת! וזה פלא - העם יוצא לגלות והעם היהודי חוזר לארץ נקייה - לפני 150 שנה היה פה 50,000 איש בלבד! שיבת ציון לא היתה מתממשת אחרת. ממשיך הנביא ואומר שאנחנו נשוב לכאן אחרי הגלות - אין אפשרות להבין בכלל מה קרה כאן - לעזוב בית, שפה, תרבות, לעזוב הכל בלי תקווה ועתיד ובלי תמיכה, ו-2 הגופים הגדולים שונאים אותך - ואתה חוזר חזרה? איך יתכן שנשרוד? איך יתכן לשוב? אין קץ מגולה מזה - זה שכינה בעיניים! לפני 150 שנה במקומות הטובים היו ביצות! הנביא אומר - והדבר מתרחש!
הדבר הכי מהמם שיש זה הפלא של צפונות בתורה. אבל על כך אין לי יותר מידי ידע...

עוד שאלות? בשמחה!
יקיר
yockir@neto.net.il