שאלה
שלום רב!
לאחרונה יצא לי להרהר בכל מיני שאלות אמוניות שדי מציקות לי(בעיקר אחרי פולין).
אנחנו מאמינים שיהיה לנו טוב בזכות ה' וסומכים עליו ומאמינים בכל האמירות האופטימיות כמו: אין ייאוש בעולם,הכל לטובה וכו'.
אולם אנחנו רואים הוכחות מפורשות לאנשים צדיקים שנחשפו להסתר פנים עצום. ובמילים אחרות נעזבו.
אז מה מהווה הבסיס לאמונה שלנו שה' לא יעזוב אותנו ושיהיה טוב, כי נכון שה' הציל אותנו בתור עם והשאיר לנו שארית. אבל מי אמר שמחר ה' לא עוזב מישהו פרטי. אז נכון שה' גאל אותנו בסופו של דבר מהשואה אבל מה לגבי אלה שלא חזרו משם?
נתנו לי תשובה שקצת צרמה לי והיא שה' לא הבטיח לנו כלום, ובכל זאת אנחנו מחוייבים לעבוד אותו גם כשרע כמו עבד טוב. אני מקווה שאני לא נשמעת קצת כופרת אבל הכוונות שלי אחרות.
בתודה וחג כשר ושמח.
אבישג
תשובה
שלום אבישג.
התאריך המופיע בשאלה שלך הינו אמצע ניסן, אינני יודע מה קרה עם השאלה שלך מאז ועד היום. אני מתנצל בשם אתר "כיפה".
את לא נשמעת כופרת. לחלוטין לא. את שואלת שאלה חשובה וטובה.
אם תרשי לי, אני לוקח מכל השאלה שלך ביטוי אחד: "הסתר פנים".
מה פירוש הביטוי הזה? (הוא לקוח מן התורה: (דברים, ל"א י"ח: "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה...") פירושו: יש אלוקים. איננו יכולים "לראות את פניו", לפעמים, כי הוא "מסתתר". וכי מישהו מעלה על דעתו שיש לאלוקים פנים? ושהוא מסתיר את הפנים שלו מאיתנו?
הכוונה היא, שיש לפעמים שהעולם מתנהל בצורה כזו, שאנחנו חושבים בליבנו: "לא יכול להיות שיש אלוקים, והוא נותן לעולם להתנהל בצורה נוראה כזו". ולכן כותב הקב"ה בתורה, שנדע, כי כאשר אנחנו בעולם הזה, יש זמנים שאנחנו מרגישים שלא יכול להיות שיש אלוקים לעולם, אז שנדע מראש, אלוקים מודיע, שהוא רק מסתיר את פניו.
למה הוא מסתיר פניו? איננו יודעים בדיוק. אבל הוא אלוקי העולם, הוא הנותן לעולם את האנרגיה הדרושה לו על מנת להתנהל, ועל כך אנחנו מודים לו, ובטוחים, שיום יבוא, ונסתכל מ"שם" על כל הדברים שנראו לנו "כאן" שהם שיא הרוע, ונבין שהם לא "סתם". הם מאד צודקים. צודקים!!! לא הגיוניים...