שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
לפני כשלוש שנים עברתי תהליך של התחזקות וחזרה בתשובה.
אני נחשבת היום כ"דוסית" ואני נמצאת גם במלא מסגרות דתיות כמו בני עקיבא, לימוד יומי של הרמב"ם, בית מדרש וכו'..
ואני מאוד אוהבת את זה באמת! ה'קב"ה הוא הדבר החשוב לי ביותר ואני מרגישה שהוא המקום היחידי היציב אצלי בחיים.
אך לצערי הרב אני כבר לא מצליחה להאמין ואני בוכה על זה ימים ולילות! אבל אני פשוט כבר לא מתחברת לתפילה כי אני מרגישה שאני לא מאמינה לה ויש לי המון שאלות. ניסיתי ללמוד יותר ולהתפלל יותר אך זה יותר הרחיק אותי.
מה עליי לעשות? אני לא רוצה חס וחלילה לחזור בשאלה..
תשובה
בס"ד
שלום רב,
אי אפשר לומר שאת לגמרי לא מצליחה להאמין. השאלה שלך כאן מבטאת אמונה גדולה מאוד, מי שכותב (ציטוט):
"הקב"ה הוא הדבר החשוב לי ביותר ואני מרגישה שהוא המקום היחידי היציב אצלי בחיים".
הוא אדם מאוד(!!!) מאמין.
מי שבוכה ימים ולילות שהוא לא מצליח להאמין זה סימן שליבו מלא אמונה!!!
עם זאת ברור שאם הכל היה פשוט אז לא היית בוכה ולא מוטרדת.
ברור שקשה לך להתפלל וקשה לך ללמוד...
הקביעה שלך שהקב"ה הוא: "המקום היחיד היציב אצלי בחיים" מכוונת אותי להציע לך לבדוק לעומק מה מערער את היציבות שלך בחיים.
קשיים באמונה משקפים קשיים רחבים יותר בעולם הפנימי: דאגות ופחדים, רגשות אשם או חוויות כישלון וחוסר הערכה עצמית.
הקשיים הרגשיים הללו מתורגמים הרבה פעמים בנפש לפחדים וחוסר בטחון באמונה. לכעס או התרחקות מד'.
תחשבי על האפשרות הזאת, אולי תעזרי במישהי שתוכל להקשיב לך באמת: אמא, אחות, מדריכה, חברה, מחנכת, יועצת.
אני סבור שהרגעת המתח הפנימי תביא גם להרגעת הדאגות והפחדים באמונה שלך.
במקביל תשתדלי 'לזרום' עם האמונה במקומות שהיא יותר משמחת אותך. אל תכריחי את עצמך ללמוד או להתפלל הרבה. תרפי במקומות שקשים לך ותחזקי במקומות שעוזרים לך (מוזיקה? כותל? קבר רחל?)
בהצלחה!