שאלה
אני מרגיש לפעמים שכל התורה וכל מה שאני לומד זה סתם ומצטער על הביטוי "חארטה" אני לומד בישיבה את ל"ט אבות מלאכה-לפחות כמה מהמלאכות ואני רואה בזמן שאני מקשיב לשיעור או נמצא בו שזה סתם!!!
כל תירוץ או אמירה של רב...זה כאילו ושוב סליחה על הביטוי מוצאים את התירוצים......ובכלל...
אני כבר לא מאמין בנגיעה ולא רוצה יותר להתפלל כי זה לא מרגיש שזה עושה לי משהו לא,לא יודע זה סתם להעביר את הזמן שעה..להוציא כמה מילים מהפה
וזהו זה שום דבר בשבילי...
אפשר בבקשה עזרה זה חשוב לי מאוד אודה לתשובה תודה רבה מאיר
תשובה
שלום וברכה
קשה לי לענות על השאלה הזו, כי היא כללית מידי. אתה כותב כי אתה מרגיש ביחס לחלק המלאכות שהן לא רציניות, אולם אינך כותב מפני מה אתה חושב שהן לא רציניות.
בשאלות אמונה צריך לעשות דיון כמו שצריך, בדיוק כפי שהגמרא מלמדת אותנו. אם יש קושיא – מציבים את הקושיא, ומנסים לענות עליה, ומקשים על התירוץ, ומחפשים סברא אחרת או מקור אחר, וכן הלאה. כך לומדים, וכך מנסים. לא לכל השאלות יש תשובות שאנחנו יודעים אותן, אולם כשמתרגלים ללמוד בדרך הזו מוצאים כי להרבה שאלות שלא מצאנו להן בהתחלה תשובות - מוצאים, ואז גם השאלות שעוד לא מצאנו עליהן תשובה – לא שוברות אותנו, אלא נשארות כשאלות עד שתתבהר לנו התמונה.
הדבר נכון גם לגבי תפילה. השאלה שאתה מעלה היא שאלה טובה. אולם היא מניחה כי התפילה נועדה אך ורק לעשות בנו משהו. בוודאי שהתפילה נועדה גם לכך, אולם מי שהתפילה עדיין לא מהדהדת בלבו ואינה עושה בו דבר – צריך ללמוד ברצינות על התפילה, ולמצוא בה גם דברים אחרים שלשמם היא נועדה.
האם אתה יכול לקרוא את המאמר הזה?
http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19875
אשמח אם תשוב ונדון בשאלות שאתה מעלה.
כל טוב