שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב. יישר כוח גדול ב"ה על התשובות והאכפתיות. אשמח אם יהיה לך זמן לענות על מספר שאלות מציקות.
1. לגבי פרשת ראה. רשום שם שאם יהודי מסית לעבודה זרה יש להורגו. הציווי לא מתחבר לי עם- לא תרצח. הרי זה אסור. וזה גם ייהרג ובל יעבור. ובכלל. אז מה פשר העניין?
2. בתפילת שחרית של שבת רשום שצריך להתפלל מתפילת חנה עד לכל הנשמה תהלל... השאלה- מה עושים? בסידור ספרדי
3. את תפילות שחרית מנחה וערבית תיקנו אנשי הכנסת הגדולה. אבל הן מחוברות לאבות שלנו איך הקשר של האבות בא לידי ביטוי בתפילות? ומתי נגמר הנוסח הסופי?
4. הרבה נבואות בתנ"ך התגשמו ועתידות להתגשם אך איך יודעים בדיוק שכאשר ארוע מתרחש הוא מתייחס לנבואה מסוימת? יש תאריכים לנבואות?
בבקשה מצפה לתשובה ועזרה
שבוע טוב ומבורך לנו ולכל עם ישראל בע"ה.
תשובה
שלום לך.
1. האיסור "לא תרצח" מתייחס לאדם פרטי הנוטל את חייו של אדם אחר. איסור זה לא קיים לגבי קביעת התורה במספר מצוות "לא תעשה" שבית דין, שהוא גוף בעל משמעות וסמכות לאומיים, מחוייבים להרוג את עושה האיסור. לדוגמא- מי שרצח את חבירו, בית דין מחוייבים להוציאו להורג, והתורה מזהירה את בית הדין, שלא יתפתו לקבל כופר מהרוצח "אשר הוא רשע למות". גם על מחלל שבת (בעדים, ולאחר התראה) חייבים בית הדין לגזור עונש מוות, ועל מצוות נוספות. גם יציאה למלחמה, שמלווה בהרג, מותרת על פי התורה (כמובן- בתנאים מסויימים).
2. אינני יודע למה הכונה במילים "רשום שצריך להתפלל", וכן את הביטוי "מה עושים?". חייבים בברכות השחר וברכות התורה, פסוקי דזמרה, קריאת "שמע" וברכותיה, תפילת עמידה ותפילת מוסף.
3. שאלתך נשאלת בגמרא (מסכת ברכות) בצורה דומה מאד. יש דעה כי התפילות הינן כנגד הקרבנות, ויש דעה האומרת כי את התפילות תקנו אבותינו, אברהם יצחק ויעקב. הגמרא מגיעה למסקנה כי "תפילות- אבות תיקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות".
את הזמנים המדוייקים לתפילה, ואת הניסוח המדוייק- קבעו אנשי כנסת הגדולה, שחיו בראשית תקופת התנאים (המשנה). יש הרבה הסברים יפים אך ארוכים מדי בשבילנו, "כאן ועכשיו", לגבי המשמעות המיוחדת של הקשר בין יעקב לתפילת ערבית, ויצחק... ואברהם...
4. אין תאריכים לנבואות. בשעת התרחשותם של סיפורי הנבואות, היו כאלה נבואות שנקבע להן מראש זמן מדוייק מאד, אבל לגבי דורנו- אין לנו כל מידע לגבי מועד הרלוונטיות של הנבואות, והקשר שלהן לארועים אלה או אחרים.