שאלה
בס"ד
לכבוד הרב החשוב עוזיאל
יש לי שאלה שמנקרת בי ואני מקוה שאני לא מתחצף יותר מדי כשאני מעלה אותה כך
הקב"ה בחר בנו מכל העמים ומתוך כך נתן לנו את תורתו (שע"פ מה שראיתי באורות התורה מתאימה לטבענו ולאופיינו והיא בעצם הטבע שלנו ,של כל אדם מישראל ממש)
וכן הקב"ה מועידנו להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ולעשותנו "אור לגויים"
אם כך-
איך יכול להיות שמהסתכלות בהיסטוריה של עמ"י נראה שברוב המכריע בהיסטוריה היינו במצב קשה הן חומרי והן רוחני ורוב שנינו חיינו בסבל וגזרות ורדיפות ושמד ומיעוט של מיעוט חיינו בשלווה בארצנווהתגלה עלינו כבוד ה' ואהבתו?
וכי לא היה זה אמור להיות הפוך-רוב הזמן
בשלוה והתחברות להשי"ת (שסוף סוף התורה היא עצמותינו)ומיעוט בתיקון עוונותינו בגלות ובסבל?
ועוד-
איך יכול להיות שכמעט תמיד בהיסטורי של עמ"י רוב העם לא שמר מצוות כמו שצריך ומציאות של שלילה תמיד גברה על מציאות החיוב?
נראה שלכאורה ח"ו ורח"ל "העסק לא זורם תקין" אני מפחד שהגזמתי יותר מדי אולם זה נובע מרגשות כאב ורצון אמיתי להבין
מצפה לתשובתך
בתודה
יאיר
תשובה
בס"ד
שלום רב ,
הסתכלות מעניינת זו הביאה את המהרל מפר"ג ללמוד יסודות באמונה .
דווקא מכאן לומד המהר"ל , את הקשר בין עם ישראל וארצו ,ובין עם ישראל לאבינו שבשבים בניגוד למציאות שלמדה מכאן את יסודות אמונתה .
וכך אומר המהרל מפרג בספרו "נצח ישראל "
לא יכול להיות שהבלתי טבעי יהפך לטבעי , שאנו נמצאים בגלות זב בלתי טבעי אבל אנו יותר זמן בגלות מאשר בארץ , אבל אף פעם לא קראנו לגלות בית ,
מכאן ההוכחה שהגלות איננה ביתנו הטבעית , כמו כן
אב שזרק את בניו מעל פניו לתקופה ארוכה לא מפסיק להיות אב לבניו והראייה שנשארנו העם העתיק ביותר בעולם ללא ארץ ללא ממלאכה רק בהשגחת האב עלינו וזה עצמו שורש העניין .
הספר הכוזרי מלמדנו איך אפשר ללמוד אמונה עם ההיסטוריה ,פשוט צריך לפקוח עניים ולראות את השגחת הבורא עלינו תמיד .
עלינו כעם ועלינו כארץ ,כמו שאמר הפסוק "אתם תהיו לי ארץ חפץ " "אנו עמו ונחלתו "
אני מקווה שהבהרתי היטב את דבריי ועניתי לשאלתך .
בברכה