שאלה
כבוד הרב שלום!! יש לי כמה שאלות לשאול אותך:
1. למדתי, שאם בן אדם מגיע למסקנה, ממש מחליט שאין עוד ריבונו של עולם, זאת עברה. הרבה פעמים חשבתי שהגעתי למסקנה הזאת אבל אז נבהלתי שזאת עברה. אז בעצם זאת עברה או לא?
2. מה פחות גרוע- לדבר לשון הרע ולא לשים לב שדיברת בכלל, לדבר לשון הרע, לשים לב לזה ולא לחזור בתשובה או שלום או לדעת שמה שאתה עומד להגיד זה לשון הרע, אבל בכל זאת להגיד את זה?
אשמח אם תוכל לענות לי על שתי השאלות. תודה.
תשובה
שלום וברכה
1. תמיד צריך ללכת בכיוון החיובי ולא להגיע למסקנה להרתע ולהבהל, ובכלל אינני מבין על סמך מה אפשר להגיע לכזאת מסקנה?
והכיוון החיובי הוא לראות את הקב"ה בכל מקום ללמוד תורה ואמונה ולראות בכל דבר את השגחתו ואת החסד שלו איתנו הכלל והפרט, הרי הפרח הכי קטן עם צבעיו הנלהבים מיד "מסגיר" איזו אומן בראו וכפי שנאמר "הן אתה א-ל מסתתר", כמו במשחק מחבואים הוא מסתתר מאחורי כל עץ ופרח מאחורי כל פרפר ושיח מאחורי מפל או הר ומאחורי כל צבא השמים, אך כמו במשחק מחבואים של ילדים...הוא אף פעם לא מצליח להסתתר טוב ותמיד רואים אותו במסתור.
2. ישנם מצוות מסויימות שעליהם נאמר "מוטב יהיו שוגגים", אבל דבר זה קיים רק במצוות מסויימות, בלשון הרע אנו גורמים נזק לעצמינו ולזולתינו ולמרות הקושי שבדבר מוכרחים להשתפר בדבר זה.
עצה טובה שאני יכול לתת, להתקדם בהדרגה, קשה ללכת מהקצה לקצה ולכן כל פעם שמצליחים להתגבר ולא לדבר, כל פעם שעומד משהו על קצה הלשון ונזכרים שזה לשון הרע ובולמים לתת לעצמך ציון ואפילו לספור: היום התגברתי 3 פעמים מחר 5 וכך יכולים להביא את עצמך לשמחה על הזכות הגדולה הזאת.
בברכה