שאלה
שלום רב.
אני מרגיש מבולבל קצת.
1.אני מרגיש לפעמים שחכמים "משחקים" איתנו.
יש הרבה מיקרים בהם חכמים אומרים איזשהו משפט עם הבטחה ממש גדולה אבל תמיד הם עושים סייג לדבריהם. לדוג' נאמר ששלוחי מצוה אינם ניזוקים אבל חכמים מסייגים את עצמם ואומרים שזה תלוי, רק במקום שאין שם הזק רק שם הם לא ייפגעו. זו רק דוג' אחת. אני פשוט לא מבין למה חכמים אמרו לנו זאת הרי אננו יודעים את הכוונות של בורא עולם אז איך הם יכולים להבטיח הבטחות שמי שמקיים משהו יקבל שכר ספצפי עבור קיום המצווה.למה פשוט לא חינכו אותנו שנקיים מצוות מתוך תמימות ואמונה?
2. מה יחס התורה לדביי המדע? אני שומע המון דעות מחולקות לדוג' שהרמ"בם חמד רפואה רק בשירותים ורק בגלל שהוא היה מקורב למלכות ואני שומע שהרמ"א כתב בשו"ת שלו שהוא היה לומד לימודי חול בשבת.. אני פשוט לא מבין איזו השקפה צריכה להיות. אם הרב יוכל לעזור לי בבחירה של איזה ספר שמסכם את השיטות או שיעור אני אשמח מאוד.
3. אולי זה קצת מוקדם, אבל לאשכנזים, מה הסדר בו הם מברכים בסוכה?קודם מברכים "לישב בסוכה" ואז בירכת הנהנין או ההפך?
תודה.
תשובה
1. חז"ל לימדונו עקרונות, מעולם לא הבטיחו שזה בטוח יקרה, העקרונות חשובים כיוון שזה קודם כל נכון גם אם לא תמיד רואים זאת בעיניים, וגם כדי לעודד אנשים לשמור מצוות.
2. היחס הוא פשוט וצלול וכל מי שלא חשוב כך זה עקב הבלבול שיצרה הגלות. המדע הוא חלק מעולמו של הקב"ה , לדעת הרמב"ם הבנת המציאות היא ממש חלק ממצות תלמוד תורה. אני לא מכיר ספר שמסכם את הדעות. לפי רוב הפוסקים המדע הוא לא חלק מלימוד תורה, אבל ודאי שמי שעוסק בחכמתו של הקב"ה זה דבר חשוב ומועיל כדי לפתח את העולם, אך בשבת לומדים רק דברי קודש, ולכן אין להתעסק בעינייני מדע וחול בשבת.
3. קודם ברכת הנהנין (רק מזונות או המוציא!!) ואח"כ לישב בסוכה