אם תפילה היא מהלב - למה זה חובה?

שלום וברכה!

א.השאלות שלך הן מצויינות. וכך כותב הרמב"ם בהלכות תפילה פרק א´-

א.מצות עשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את ה´ אלהיכם מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה שנאמר ולעבדו בכל לבבכם אמרו חכמים אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה ואין מנין התפלות מן התורה ואין משנה התפלה הזאת מן התורה ואין לתפלה זמן קבוע מן התורה:

אז בהלכה הראשונה מתייחס הרמב"ם לשאלתך ואומר לך, "להתפלל זה לא רק מהלב, זה עבודת ד´! עבודת ד´ היא גם דרך הלב. הציווי לעבוד את ד´ הוא לא סתם כשבא לי, אלא זה דרך חיים שאני כל חיי חי את התפילה דרך ליבי שאני חייב להתפלל אותה."
בהלכה ה´ כותב הרמב"ם כך-
(ה) וכן תקנו שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות שתי תפלות בכל יום כנגד שני תמידין וכל יום שיש קרבן מוסף תקנו בו תפלה שלישית כנגד קרבן מוסף ותפלה שהיא כנגד תמיד של בקר היא הנקראת תפלת השחר ותפלה שכנגד תמיד של בין הערבים היא הנקראת תפלת מנחה ותפלה שכנגד המוספין היא נקראת תפלת המוספין:
(ו) וכן התקינו שיהא אדם מתפלל תפלה אחת בלילה שהרי איברי תמיד של בין הערבים מתעכלין והולכין כל הלילה שנאמר היא העולה וגו´ כענין שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי ואין תפלת ערבית חובה כתפלת שחרית ומנחה ואף ע"פ כן נהגו כל ישראל בכל מקומות מושבותיהם להתפלל ערבית וקבלוה עליהם כתפלת חובה:

בעצם כל תפילה היא כנגד קורבן, כי מה זה קורבן בעצם? קורבן זה מלשון "התקרבות" אני מתקרב לקב"ה, אני מתקרב לעצמי, אני על ידי הקורבן מתקרב לקב"ה.

מטרת התפילה היא גם לקרב אותנו אל הקב"ה, על כן כנגד כל קורבן נקבעה תפילה וזה שחרית ומנחה, וערבית היא כנגד העיכול של הקורבן.

אני רוצה לנסות להעמיק דרך פה את ההתבוננות על ערבית, האם לקב"ה משעמם? הוא צריך את הקורבנות שלנו? האם הוא צריך את התפילות שלנו? בשביל זה אנחנו עושים את כל ה´שטויות´ האלה? הרי הקב"ה יודע מה יש לי בלב!?

הקב"ה רוצה שאנחנו נחיה חיי קדושה, חיים עם עוצמות, חלק מהעוצמות האלה נובעות מהיכולת שלנו במשך היום להתייחד רק איתו, לעזוב את כל הפלאפונים שלנו, לעזוב את כל החיצוניות שלנו, ולהתייחד רק אני והוא.

אז בבוקר כשאני קם כדי לקבל כוחות אני מתפלל, אני מקבל עוצמות להוסיף אור ביום, בצהריים אני לפעמים שוכח מי אני, המציאות השוחקת לפעמים גורמת לנו לשכוח מי אנחנו ומה תפקידנו- באה תפילת מנחה ומזכירה לנו בדיוק מי אנחנו, מה היעוד שלנו, ההתייחדות הזאת נוסכת בנו כוחות חדשים, ובערבית אנחנו אחרי יום שלם מבקשים שכל מה שעשינו לא טוב נשפר אותו, ומה שעשינו טוב נשמר אותו, וכך נעכל את כל היום שעברנו, כמו עיכול הקורבן בלילה שבזכותו זכינו לתפילת ערבית.

את ההסבר שכתבתי כותב הרב קוק זצ"ל בספרו עולת ראי"ה.

אני מקוה שזה עוזר לך ואשמח לעזור במה שאוכל במייל שלי

elchananshmuel@gmail.com

כל טוב ברכה ושמחה!
אלחנן.