שאלה
שלום רב.
השבוע דיברתי עם איתאיסט דנו בנושא יש אלוקים אין אלוקים.
לי יש ידע רב בנושא תורת האבולוציה והמפץ וכל התאוריות והמדע ואני מכיר המון הוכחות מהתורה כך שלא הגעתי למצב שאמרתי לא יודע וגרמתי לו לחשוב שהוא צודק
אבל חוץ מזה יש לי שני שאלות.
1. האם מותר לי לדבר עם בן אדם שסותר את אלוקים ולשמוע את הטענות שלו למרות שאני בא במטרה טובה אבל האם זה בסדר שאני חוקר ומדבר על זה שאולי זה פוגם באמונה שלי אבל מצד שני ה' אמר וידעתם אותי הוא רוצה שנברר אז מה אתה חושב על זה?
2.אחרי שיחה ארוכה עם אותו אדם הצלחתי לגרום לו להבין שיש בורא ומתכנן
אבל הוא שאל אותי שאלה אחת תוכיח לי שהאלוקים עדין קיים הוא נתן דוגמא והוא אמר נגיד ואני יצרתי רובוט חכם שיכול ליצור עוד רובוטים כמוהו והם יכולים ליצור ועד ועוד
אז נגיד בשנים הראשונות הם יודו לי כל בוקר על זה שיצרתי אותם.
אבל אחרי 30, 40 שנה אני ימות והם ימשיכו להודות לי מה הטעם?
אני יודע שזה ניראה תמוהה שמי שברא את כל היקום האדיר והנפלא הזה ימות אי פעם אבל אם הוא מאמין שכך אז אני צריך להוכיח לו
הבאתי המון ניסים מהשנים האחרונות מלחמת ששת הימים ועוד (לא הבאתי ניסים פרטיים כי הוא בתור איתאיסט לא יכול להאמין לכל בן אדם שיבוא ויספר משהו כי אז גם הנצרות והאיסלם תיהיה נכונה) אבל הוא לא פתח את הראש וחשב שאלה צירופי מקרים אז האם כתוב בתורה או באיזה מקום, משהו על זה?
תשובה
לשואל שלום רב.
א. אין מניעה לדון בענייני אמונה אם המטרה היא חיובית, הדיון הוא מנומס וענייני, ואין מטרה לקנטר ולנגח סתם בטענות דמגוגיות. אדרבא, \זה יכול לעורר אותך לבירור אמוני מעמיק יותר.
ב. לגופו של עניין. יש 2 דרכים (למעשה יש יותר) לעסוק ב"הוכחת" קיומו של האל. אחת היא מתוך התבוננות בנסים, בחריגה מהטבע. הנס מעיד על כך שהאל שולט בטבע, ומשגיח על בני האדם שלהם עשה את הנס. גם אם הנס אינו חורג מגדר חוקי הטבע, כמו הדוגמאות שהבאת לו, גם הם מעידים על קיומו של אל שמנהל את עולמו ומשגיח עליו. החסרון של טענות אלה, כפי שראית, שאדם תמיד יוכל לטעון כנגדם צירוף מקרים, סטטיסטיקה וכד'. במלים אחרות אלו אינם ממש הוכחות כלפי מי שמתעקש לא להאמין, אלא אלו מאורעות שבהם מי שמאמין רואה ממש את יד ה' וזוכה לפגוש אותו. אני זוכר שבמלחמת המפרץ הייתי במילואים, ושמעתי אחד מהחברים אומר לחברו "ראה איזה נסים, איזו השגחה, נפלו עשרות טילים קטלניים על ישראל ולא הרגו כמעט אף אחד!" ענה לו חברו- "איזה מין השגחה, ראה כמה פצועים, כמה נזק, ואפילו יש הרוג אחד (מהתקף לב)". רואים שאותם מאורעות שהאחד רואה בהם יד ה', השני רואה בהם מקרה לחלוטין.
הדרך השניה היא התבוננות דווקא בעולם הטבע, בחוקיות המופלאה שבו. לא בנסים, בחריגות, אלא דווקא בחוקיות, בהרמוניה, בבריאה כולה ודרכי פעולתה, דווקא שם לראות את ה'. שהרי הפלא העצום שבטבע לא התחיל ונגמר ומאז מתקיים העולם מעצמו. יש כאן איזה כח עולמי מופלא שממשיך לקיים את אותה חוקיות מופלאה. אותו עולם שאנו מנסים לברר ולהגדיר את החוקיות שבו באמצעות נוסחאות מתמטיות ופיזיקליות, ממשיך להתקיים ולשמור על אותה מתמטיקה. ומהו הכחהגורם לאותה חוקיות, לאותו טבע, להמשיך לפעול ולהתקיים? זה לא כמה רובוטים אלא יקום שלם על כל מערכותיו שממשיך להתקיים, ויש משהו שממשיך לקיים אותו.
ושוב, גם כאן, איני בטוח שאוכל להוכיח בכך את מי שמתעקש לטעון שהכל קורה "מעצמו", אבל אלה הנקודות שבהם אני נפגש עם הקב"ה ורואה את נוכחותו האלוקית בכל מקום.
אקווה שעזרתי ולו במעט.
בברכה
אפי קיציס