שאלה
שלום הרב,
תודה רבה על תשומת ליבך.
רצית לשאול לגבי הלכות אכילת מצה בפסח- למדתי על החיוב לאכול כזית מצה (שבמצות יד זה די הרבה) בזמן של שתי דקות. אכילה כזאת הופכת לכ"כ לא מנומסת, בו כולם אוכלים באופן שבדרך כלל היה נראה כמאוד לא ראוי. יש שיטות אחרות בנושא? קשה לי להבין איך יתכן שכללי דרך ארץ נעלמים דווקא בזמן קיום מצוות אכילה של מצווה, אני מאמינה שיש דרך אחרת אך איני יודעת מהי ואיני רוצה לפסוק לעצמי... אודה מאוד לרב אם יוכל להאיר את עיני.
כמו כן רציתי לשאול לגבי אכילת האפיקומן בזמנה - בביתי מתעכבים מאוד במגיד, והוא חלק עיקרי וחוויתי מאוד לכלל המשתתפים בסדר. האם עלינו לקצר בצד החינוכי והתוכני ע"מ להגיע לאכילת האפיקומן בזמן? נסיון להמשיך במגיד אחרי האפיקומן לא עובד..
תודה רבה רבה על ההתייחסות לשאלות.
תשובה
ב"ה י"ב ניסן תשס"ו
שלום רב!
פשוט וברור שדרך ארץ קדמה לתורה, ומי שמקיים את מצוות אכילת מצה באופן שתיארת מפסיד כפליים - גם את הנימוס הפשוט וגם את עיקר עניינו של ליל הסדר - היציאה לחירות, בעוד שאכילה כזו משעבדת את האדם לשעון.
גם ההלכה שהבאת - החיוב לאכול תוך שתי דקות - שנויה במחלוקת, ושיטה זו היא המחמירה ביותר ואינה מקובלת על רוב הפוסקים. ע"פ השיטה הממוצעת אורכו של זמן אכילת פרס הוא 4 דקות, ויש מקלים עד 9 דקות.
עכ"פ, פשוט שאין לאכול עם שעון אלא לאכול בנחת בלי הפסקות עד גמר שיעור כזית.
לכתחילה צריך להשתדל לאכול את האפיקומן לפני חצות. בשעון קיץ זה לא כ"כ מוקדם, כך שאפשר לעשות זאת מבלי לפגוע בסיפור יציאת מצרים.
בדיעבד, אם לא הספקתם, ניתן לאכול את האפיקומן גם אחר חצות, עד עלות השחר.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם