שאלה
כבוד הרב שלום
לפני כשנתיים הכרתי מישהו(היינו בני 14 והיום אנחנו כמעט בני 17)
הוא ילד טוב ואוהב הוא נותן את כל הלב לכל דבר אפילו בלי קשר לאהבה או התאהבות כ"כ אכפת לו מהסביבה ומהזולת והוא תמיד עוזר ונותן מהטוב שיש בו
הבעיה היא...שזה די לא פייר מה שהקב"ה נותן לו והמון פעמים כעסתי על ה' בגלל זה...
הילד הזה גדל בבית רע שלא נדע,אבא שלו היה מרביץ לו מכות מהרגע שהוא נולד אבא שלו אנס אותו!!! אמא שלו תמיד שתקה,הוא ילד היפראקטיבי ותמיד השוו אותו לאח שלו הגדול והחכם ממנו, בנים שנמשכים לבנים אנסו אותו במשך חצי שנה אנשים היו נוגעים בו בלי הרצון שלו,הוא ממש סבל ותמיד הוא מרגיש שאין לו תקווה
היתה לו תקופה שהוא היה הולך לסמים ולאלכוהול וברוך ה' הצלחתי להוציא אותו מזה
הוא ניסה להתאבד משהו כמו 10 פעמים ולא הצליח ותמיד הייתי אומרת לו שאם הוא נשאר בעולם אחרי כל הפעמים האלו כנראה שיש לו תפקיד וה' לא רוצה עדיין לקחת אותו
עם הזמן הוא גם הפסיק להאמין בקב"ה וזה מאוד ציער אותי אבל באמת שהתחלתי להבין אותו
אני אומנם אומרת לו לפעמים לא לעשות את כל הדברים של חילול השבת ולצום ביום כיפור ולא לאכול חמץ בפסח אבל זה לא יעזור לו להאמין
הוא מרגיש רייקנות בפנים והוא בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי וגם יש לו עובדת סוציאלית צמודה.
לפני חצי שנה בערך שיכנעתי אותו לספר הכל במשטרה,הוא סיפר ברוך ה' ואבא שלו נילקח לכלא עם כל האנשים שפגעו בו ואנסו אותו
אמא שלו מתה לא מזמן ועכשיו הוא עבר לגור עם דודים שלו רחוק מהבית הרע שהוא גדל בו
אני חשבתי,שעכשיו הכל יהיה בסדר,אתה לא יודע כמה אני מתפללת עליו,מאז שהכרתי אותו התפללתי שיהיה לו טוב,ואיפה הטוב הזה? למה הקב"ה לא נותן לו קצת טוב? הוא מרגיש ריק כ"כ שלפעמים זה מכניס אותו לדיכאון ואני כ"כ מנסה לשמח אותו ולהשכיח ממנו את הדברים האלה אבל אני לא מצליחה אז אני מביאה את הבעייה לפני הבורא יתברך,כבוד הרב אני לא רואה שום עזרה מה' אני יודעת שיש להסתכל על הטוב ואני מנסה תמיד!!! אבל גם אני נשברת כמוהו למרות שאני לא מראה לו את זה
למה ה' לא מקשיב לתפילות שלי?
למה לילד הזה אין טוב?אפילו טיפה...
סליחה על האורך ואני אשמח אם תענה לי
תשובה
שלום,
קודם כל רציתי להבהיר שאני לא רב. אני קצת התפלאתי לשמוע את הסיפור, ואת הצורה בה התמודדת עם הדרבים לאור הגיל הצעיר יחסית בו נחשפת אל הדברים. ממש כל הכבוד לך על התמיכה והעזרה לאותו בחור. ויהי רצון שיצליח לצאת מזה ולעלות מעלה מעלה. מה שאני מבין הוא שגם את קצת נפגעת מכל הסיפור, ושוב יישר כח גדול, שאת לא נשברת, ולא מראה לא כלל את הסדקים שיש לך. חשוב מאוד במקרים כאלה לשדר סימפטיה והזדהות, אבל גם איתנות. אסור שהוא יפיל עליך את האסון שלו. את צריכה להזדהות ולהשתתף בצערו, אבל לא לתת לו ליהפיל אותך יחד איתו למין מעגל של יאוש ותסכול. הדרך היחידה לצאת מכאלה דברים היא להרים את הראש, ולראות איך אנחנו מתמודדים עם הבעיה. זה הכי קל להרים ידיים ולהגיד אין לי יותר כוח. לעצם השאלה שלך, אין לי יותר מדי מה להגיד. השאלות של שכר ועונש/ידיעה ובחירה וטוב ורע בעולם, הינם מן השאלות הסבוכות והקשות ביהדות. הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה הלכה ה כותב: "דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה...". לא תמיד אנחנו רואים ומבינים את רצונותיו ומעשיו של הקב"ה, והפסוק אומר זאת במפורש ובפשטות [דברים כט פסוק כח]: "הַנִסְתָרֹת לה´ אלוקינו והַנִגְלֹת לנו ולבנינו עד עולם...". אבל אם תתאמצי, ותמשיכי בכיוון של לחפש תמיד את הדברים הטובים, אז תוכלי אולי למצוא גם את הקב"ה. אם תלכי אחורה כמה שנים, היית חושבת שאותו הבחור יהיה היכן שהוא היום? אפשר להסתכל על זה כהתערבות של הקב"ה. תמיד אומרים להסתכל על חצי הכוס המלאה. צריך לדעת להסתכל על החצי הזה ולראות אותו לא כחצי כוס מלאה, אלא ככוס מלאה (בפועל הכוס פשוט יותר קטנה). ולא נותר לנו אלא לעשות את ההשתדלות שלנו בעולם שלנו. במקרה שלך, להמשיך ולעזור ולתמוך בו, ושהוא ירצה וינסה לעזור לעצמו. ולהתפלל שהקב"ה בחסדיו ימשיך לתת את העזרה שלו.
כל טוב, יישר כוח, והמון בהצלחה,
צוות ישיבת הר עציון