שאלה
לכבוד כבוד הרב!
אני בת 27 שהכירה בחור שבא ממשפחה מאוד חרדית מירושלים.
באותה תקופה שיצאתי איתו הוא כבר היה בשאלה שהסתיר ממשפחתו את הקשר שלנו ואותי....אחרי שהחלטתי להפרד ממנו גיליתי שאני בהריון ושמרתי וברוך השם יש לי תינוקת בת שנה בריאה ויפה...העניין כאן שהבחור קיבל רגליים מאוד קרות עקב הבשורה ולא יצר איתי קשר מתחילת ההריון ועד עכשיו...(במשך שנה)שהתינוקת הייתה בת חודשיים זאת הייתה הפעם היחידה שהוא בא וראה אותה והוא התרגש אבל מאז הוא מתעניין בה,הוא לא עוזר כלכלית..כואב לי מאוד שאולי היא לא תזכה להכיר אותו ....הוא מאוד מפחד ממשפחתו אבל את אמא שלו יידענו בדבר והיא הייתה בהלם ואמרה שזה מגיע לו כי הוא יצא מהדת..מאחיו הוא משקשק כי אחיו חרדי ביותר עד כדי כך שהוא לא מוכן שמדי צה"ל יכנסו לביתו...מה אני אמורה לעשות?אני חילונית מאמינה בבורא עולם יותר מכל חרדי,אני מתפללת לפעמים,מדליקה נרות שבת...איך אוכל להפסיק לכאוב מהידיעה שיש לה אבא שלא מוכן לבוא,שלא מוכן להתעניין בה...כל מה שאי פעם הוא הוציא מהפה היה שקר...אני חייבת לציין שהוא לא יציב לא כלכלית,לא נפשית מבחינת בילבול,פחד ממשפחתו,הפחד להקשר אל הילדה...הוא פגוע ממני על שנפרדתי ממנו בעבר הרחוק....מה אני אמורה לעשות?אי אפשר להכריח אדם לעשות משהו שהוא לא רוצה....
תשובה
שלום לך.
את שואלת איך תוכלי להפסיק לכאוב מהידיעה שיש לילדתך אבא שלא מוכן לבוא ולפגוש אותה.
אני חושב שהמשפט שכתבת ממש בסוף דברייך הוא משפט חכם ביותר: "אי אפשר להכריח אדם לעשות משהו שהוא לא רוצה".
אז להכריח את האבא- לא תוכלי להכריח.
אני חושב שאת צריכה לברר לעצמך מה באמת באמת כואב לך, וכדאי שתעשי זאת בעזרת "איש מקצוע" (פסיכולוג'ית) ואיך את יכולה להתמודד עם הכאב הזה.
כדאי "לקרוא בשם" לכאב, להרגיש אותו, להיות מסוגל "לדבר איתו", "לשמוע אותו" (את הכאב...), אולי זה יקל עלייך.
בהצלחה.