שאלה
שלום כבוד הרב,
הגמרא בתענית, וכן המדרש- מציינים כי אליעזר שאל שלא כהוגן- שכן הנערה שהשקתה את גמליו יכלה להיות אפילו "חיגרת או סומא".
מדוע המדרש רואה בעיה בכך שהנערה תהיה חיגרת או סומא? הרי אם יש בה את מידת החסד, מה בכך שגופה אינו שלם?
במדרשים אחרים (ויקרא רבה) ראיתי שהשאלה הייתה שלא כהוגן כיוון שיכלה להזדמן לו "שפחה או זונה"- על פי המדרש הזה קל יותר להבין מדוע השאלה הייתה שלא כהוגן.
אולם מה באה הגמרא בתענית ללמדנו? האם אישה שהיא חיגרת או סומא היא אישה פחות טובה? פחות מכובדת?
תודה על התשובה.
תשובה
שלום וברכה
אין כל ספק שבעולמם של חכמים – המידות הטובות היו חשובות בהרבה משאלה הדמות החיצונית.
בד בבד, חכמים לא ביטלו את החשיבות של הדמות החיצונית. בכך הם המשיכו את התנ"ך עצמו, שציין לא אחת את הצורה החיצונית, והדבר בולט ביותר בשיר השירים, שהמשל מדגיש כל הזמן את יופייה של הרעיה.
הדבר הוא המשך לתפיסת התורה גם ביחס למומי כהן, שאף שהדבר היסודי ביותר הוא קדושתו, אנו מוצאים בתורה כי כהן בעל מום פסול לעבודה.
כל טוב