שאלה
שלום רב ורק טוב!
לאשתי ולי 2 בנות קטנות (הגדולה מביניהן בת שנתיים). אני סטודנט שמשלב גם עבודה, מה שאומר שאני די עסוק. בזמן הפנוי שיש לי (בעיקר בערב) אני מעונין ללמוד תורה כדי שתהיה התקדמות רוחנית לי ובמילא גם לבית (האשה והילדות), אך דוקא בשעות הפנויות העזרה בבית לאשתי עם הילדות מאוד נצרכת וככה אני מוצא את עצמי בסוף יום כמעט וללא לימוד רציני (בדר"כ אני לומד פ"ש אחרי התפילה ועוד איזה ספר בטרמפים בדרך לעבודה- אבל זהו אינו לימוד רציני). עוד אציין כי ערב אחד בשבוע אני לומד עם חברים, ככה שאשתי מוותרת לי על ערב אחד בעזרה בבית. כמובן שאני מאוד מעונין לעזור לאשתי עם הילדות, אבל מה יהיה על לימוד התורה? לפעמים אשתי שואלת אותי שאלות הלכתיות ואינני יודע לענות ואני מפנה אותה לספרים. האם זוהי מציאות נורמלית וטובה שגבר יעזור יותר לאשתו ופחות ילמד תורה?
תשובה
לפני כשלושים שנה שמעתי מהרב נריה הסבר יפה על הפסוקים "שלשה המה נפלאו ממני... ודרך גבר בעלמה": כמו שאי אפשר לעקוב אחרי מעופו של הנשר בשמים, הנחש הזוחל על סלע ואניה בים, כי אינם משאירים עקבות, כך כל זוג שבונה את ביתו, ראה דוגמאות של זוגיות מסביב, אך את הזוגיות שלו- הוא יבנה בעצמו לעצמו, לפי אופיים המיוחד של שני בני הזוג.
מה שטבעי ונורמלי לזוג אחד, הוא לא טבעי ולא נורמלי לזוג אחר. יש זוגות, שהבעל יכול לשבת ללמוד, והאשה אומרת לבעל: "אין שום בעיה, שב בראש שקט, אני מסתדרת לבד". יש זוגות, שהאשה רוצה עזרה מן הבעל בכל רגע פנוי.
מה שחשוב הוא, שתשבו לדבר על עניין הלימוד שלך, ותקבעו זמנים קבועים וידועים, המאימים ללימוד (לא נרדם על הספר...) בהם אתה יושב ולומד, ולא מרגיש כאילו אתה לא בסדר.
בהצלחה!
שנה טובה!