שאלה
כבוד הרב,
בשעה טובה ומוצלחת התארסתי עם בחיר ליבי לפני כחודש. ארוסי משתחרר מצה"ל בעוד חודשיים, ומיד אחרי שחרורו- אנחנו מתחתנים בעז"ה. הכל כבר מוכן לחתונה- האולם, התזמורת וכו'- עכשיו נשארה רק בעית הדיור...
אנחנו בשאיפה לגור בעיר, לאו דוקא בתוך קהילה דתית סגורה, מתוך שאיפה להפיץ את אור התורה. הבעיה היא, שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים כמה "חודשי חממה", לגור בקרבת הישיבה שלו, בקהילת אברכים, ולהתמלא מעט לפני שנוכל להתמודד עם הג'ונגל שבחוץ. כאן מתחילה הבעיה.
הישיבה שלו נמצאת באחד מישובי הדרום, כשעה נסיעה ממרכז הארץ, ואני עושה שירות לאומי במרכז. אני רוצה להמשיך את השירות, וההורים משני הצדדים לוחצים עלינו לבחור- או שנגור בישיבה או שאסיים את השירות. אני לא עומדת בלחץ הזה, על אף שאני יודעת שאפשר לעמור בנסיעה הזו במשך כמה חודשים.
הלחץ הזה מתחיל לעורר מתחים בין כל הנוגעים בדבר.
אנא, עזור לי! איך עונים להורים, אם בכלל? אולי הם פשוט צודקים??
תודה מראש.
תשובה
ב"ה שלום.
אין לי מספיק נתונים בכדי להכריע מי צודק.
אב באופן כללי השיקול העיקרי והמרכזי שאיןם למעלה ממנו זה לא לוותר ולגור ליד הישיבה או בקירבתה ולהיות קשורים אליה פרק זמן של כמה שנים .
כל השיקולים האחרים " מתגמדים" לעומת השיקול הזה שהיא חשוב מאוד.כי בשלב בזה של החיים שלכם הקשר עם הישיבה ועם התכנים והאווירה זה מה שיבנה אתכם ואת הזוגיות שלכם.ובעצם אתם לבד מרגישים זאת כפי שניסחת יפה בשאלה.
התלמוד היטיב לבטא רעיון זה של ההשפעה שיש לישיבה על האדם באומרו בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א
"ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה. והתניא: אל ידור! - לא קשיא: הא דכייף ליה, הא דלא כייף ליה." כלומר בזמן שהאדם מושפע מרבו ו"מתכופף" לשמוע אותו ומתחזק מדבריו אז יש חשיבות מרובה לכך .(הביטוי לעולם משמעותו חוזק ועיקרון ולא בטוי של זמן).
כשבאים לבחור מקום מגורים יש "סייעתא דשמיא" מיוחדת, מפני שמקום מגוריו של האדם זהו בית גידולו ובית התפתחותו מבחינה גשמית ורוחנית כאחד. ולכן אמרו חז"ל "חן מקום על יושביו" כלומר כל אדם בוחר את מקומו באופן אישי בבחינת מצא חן בעיני. אותה "סייעתא דשמיא" היא אותה אינטואיציה אישית שלפעמים אין לה הסבר הגיוני למה בחרתי לגור במקום מסויים .
לשם קבלת החלטה בנושא כזה יש לערוך רשימה אישית של יתרונות וחסרונות, ומה שמתאים לזוג אחד לא מתאים לזוג אחר.
[המשנה בפרקי אבות פרק ו´ משנה ט´ אומרת:
"אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום אמר לי רבי מאיזה מקום אתה אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד שנאמר (משלי ו) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמור עליך בקבר והקיצות היא תשיחך לעולם הבא וכן כתוב בספר תהילים על ידי דוד מלך ישראל (תהלים קי"ט) טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף ואומר (חגי ב´) לי הכסף ולי הזהב אמר ה´ צבאות" ]
"אינו דר אלא במקום תורה" – משמעותו שמקום מגוריו של האדם יוכל לקרב אותו לקב"ה טוב יותר הן בדיני בין אדם לחברו – עזרה הדדית, קירוב לבבות, דוגמא אישית וכו´, והן בדיני בין אדם למקום – חינוך דתי, בית כנסת פעיל לתפילה בציבור וכו´.
על כן, הפרמטר היחיד בבחירת מקום מגורים צריך להיות מה מקרב אותנו כמשפחה לעבודת ה´ בצורה הטובה ביותר.
בהצלחה,
עוזיאל