שאלה
לרב שלום!
בזמן האחרון יצא לי לחשוב בעקבות נושא ההתנתקות על הקשר עם הקב"ה ופשוט הרגשתי ממש מיואשת ומאוכזבת.. כל עמ"י מתפלל כל כך הרבה כדי למנוע את הגירוש, נדרו כל כך הרבה נדרים, ובאמת מבקשים ממנו יום יום שיעשה נס.. אז למה לא קורה משהו?! אני רוצה רק להבהיר שאני כן הגיונית בד"כ ואני כן מבינה את המשפט שנסתרות דרכי ה', אבל זה משהו שפשוט קשה לי לתפוס! אני באמת מרגישה קצת אכזבה מזה שהוא לא עוזר.. למה?! גם אחרי נחשון וקסמן הי"ד אמרו שגם לאבא מותר לומר לא, אבל עכשיו כשאנחנו לפני משהו שיוביל לכ"כ הרבה נזקים גם ביננו לבין עצמנו והולך להיות משבר בעם אז למה ה' לא עוזר לנו?!
אני אשמח אם תוכל לעזור לי להבין את זה.. תודה רבה.
תשובה
ב"ה,
שלום לך,
אני שמח על שאלתך. אני סבור שיש להתמודד עם הקשיים ומבקש להעלות כמה מחשבות.
ראשית, שאלת למה ה' לא עושה נס. הרי התפללנו שיקרה נס והגירוש יתבטל.
אני מבקש להבהיר - אנו התפללנו שה' יטיב עם עם ישראל. להבנתנו - הגירוש הזה רע, אך ה' - הוא האלוקים. הנהגתו נסתרת מעיננו, אך אנו בטוחים שלא יטוש ה' את עמו. גם ביחס לנחלתו, יש להתבונן במבט מצומצם, רגעי ומנגד במבט רחב. בסה"כ השנים האחרונות - ששים השנים שחלפו - הפגישו אותנו עם יד ה'. זכינו לראות ישועה גדולה איך לאחר אלפיים שנה הקב"ה מרומם את עם ישראל ומוליך אותנו קוממיות לארצנו. אף אחד לא הבטיח שלא יהיו נסיגות. הנסיגות הללו - הן חלק מהבירור שלנו. עלינו לדבוק בראיה הרחבה שלנו, ולא להתאכזב. יש מידה רבה של ילדותיות ביחס לה', כאילו אנו מבקשים ועליו להענות לבקשותינו.
יש מידה מסויימת של פגיעה בעוצמת ההשגחה כאילו אנו מתפללים וה' לא שומע.
אנו עושים השתדלות גדולה, מתפללים - וגם -כן גם עושים תשובה. כל דבר מביא לידי ביטוי חשבון נפש משמעותי. פרטי ציבורי.
כלל ישראל צועד קדימה. יש לנו הרבה תקווה ואמונה ולא נוותר.
ה' עוזר לנו.
בדרך שלו.
בברכה,
שי