איסור נגיעה

לדעת הרמב"ם, כל מגע גופני (לא יחסי אישות) בעל משמעות אירוטית, בין איש ואשתו, כאשר יחסי אישות אסורים ביניהם- אסור מהתורה. אותו הדבר, מגע גופני בעל משמעות אירוטית, בין איש ואשה, שאינם זוג נשוי- אסור מהתורה. ולדעת פוסקים אחרים- אסור מדרבנן.
ומעבר לכך, כדאי להאזין לקול הפנימי של התורה, הנשמע מתוך המצוות. לגבי קרבת זוג נשוי בעת ההרחקה הנדרשת (הימים בהם האשה נקראת "נידה") התורה אינה אוסרת יחסי אישות, אלא מרחיבה את האיסור (ויקרא י"ח י"ט) "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתה".
חכמינו ז"ל האזינו ברוב קשב לקול התורה המתנגן בהרחבת האיסור "לא תקרב" (כמו "מדבר שקר תרחק") וקבעו מערכת הרחקות, בהבינם כי הקב"ה, המצווה את מצוות התורה, בחר בכוונה בביטוי המיוחד "לא תקרב".
זוג מאורס, שהמתח הרגשי ביניהם כה גדול, ראוי שיאזינו גם הם לקול התורה הפנימי, המתנגן, וישמרו על מרחק ראוי ביניהם, עד יום הכניסה לחופה...